1924-1991 יעקב נולד ב-1.7.1924 בריגה שבלטביה למרים וחיים ברנר. הוא היה הילד האמצעי במשפחה ,אח לראובן הבכור ומשה (מויה) הצעיר. בשנת 1936, בהיותו בן 12, המשפחה עלתה לארץ והתיישבה ברשפון. בהיותו נער, יעקב נהג לעזור לאמו במטבח ובעבודות הבית, ולאביו בשדה. עם בגרותו הוא הצטרף לארגון הנוטרים ששמר על ישובים באזור השרון, ושירת כסמל בחטיבת אלכסנדרוני של ההגנה. באותם ימים נהגו לעברת את שמות המשפחה, ויעקב רצה לקרוא לעצמו רשף כתרגום של המילה "ברנר". אך שמעון קלמנוביץ, חברו הטוב מרשפון, כבר בחר בשם זה, ולכן יעקב הוסיף יוּד וכך נולד השם רשפי. במלחמת העצמאות יעקב נפצע קשה בקרב בכיס פלוג'ה והיה מחוסר הכרה במשך 4 יממות. בשנת 1950 אסתר גולדברג הגיעה לרשפון כדי לעבוד כגננת בגן ילדים. חיים ברנר, אביו של יעקב, היה מזכיר המושב והכיר את אסתר. בראותו את סגולותיה, הוא דחק ביעקב להכיר אותה ולצאת עמה ואכן בשנת 1952 הם הפכו לזוג נשוי ואוהב. הם גרו כשנתיים בבית אימון בחצר של משפחת ברנר ולאחר מכן רכשו בית בשכונת נוף ים ,שם הרחיבו את משפחתם, ואסתר הייתה גננת בנוף ים. יעקב החל לעבוד במשרד החקלאות ברעננה כמנהל לשכת הדרכה ויותר מאוחר בתל-אביב. הוא היה מנהל מאוד חרוץ ומוערך. בהיותו בן שלושים, בשנת 1954, נולדה בתם אסנת וחמש שנים מאוחר יותר נולד בנם יובל. יעקב היה בעל ואבא למופת. בגיל 35 יעקב אובחן כחולה במחלת הפרקינסון חשוכת המרפא. אסתר ויעקב רצו מרופא לרופא בארץ ובעולם כדי לחפש מזור ליעקב. הוא עבר ניתוח ראש מורכב שלא צלח וחי בצל המחלה הקשה עם נטילת תרופות יומיות. אסתר טיפלה בו במסירות אין קץ והוא תמיד עודד את כל מי שניסה לנחם אותו על מצבו. הוא היה נחוש לעשות פעולות יומיומיות בעצמו למרות הקושי שהיה כרוך בכך ואף הצליח לרכוב באופניים ברחובות נוף ים. הם נסעו יחדיו לטיפולי פיזיותרפיה בבית החולים בלינסון כשיובל ואסנת לומדים לעזור בטיפול בו . על אף מחלתו, יעקב המשיך להגיע לעבודה עד שכוחותיו עזבו אותו. אסתר בעלת חוש ההומור המפותח דאגה יחד איתו לשמור על אווירה בריאה ושמחה והבית היה תמיד פתוח לחברים שלהם ובמיוחד לחברים של הילדים. ביחד הם טיפחו גינה יפהפייה, עד שיעקב התקשה מאוד בתנועה. אסנת ויובל גדלו והקימו משפחות משלהם והקושי של אסתר לטפל ביעקב הלך והתעצם לכן בהתייעצות משפחתית הוחלט להעביר את יעקב למוסד סיעודי. בשנת 1982 יעקב אושפז בבית החולים "ליכטנשטטר" (כיום "רעות") שביד אליהו. בכל אותה תקופה אסתר נהגה לבקר את יעקב מדי יום למעט פעמים שאחיו וילדיו החליפו אותה. יעקב קיבל שם טיפול מסור אך המחלה הכריעה אותו וב-7.10.91 הוא נפטר, בגיל 68, ונקבר בבית העלמין ברשפון ליד הוריו.