1931-2020 אבא נולד בבית היולדות הישן בתל אביב. בן בכור לבת-שבע וחיים פינקלשטיין. בילדותו חיה המשפחה בצריף בצפון תל אביב. בזיכרונותיו כתב "את הצריף הזה אני זוכר במטושטש ,את עצמי עומד במיטת התינוק וצועק ביידיש". הוא סיפר על דלות ועל הוריו שעבדו קשה מאוד כדי לפרנס את המשפחה שהתברכה בארבעה ילדים. אחד מתוכם נפטר כשהיה בן חצי שנה. בילדותו, לא היה כסף לחינוך ורב הימים בילה אבא עם אחיו וחבריו בטבע ובצעדות ברגל מרמת גן לחוף הים בת"א. בהיותו הבן הבכור, למד רק לעיתים בבית ספר כי נאלץ לעזור בפרנסת המשפחה. אמו שעבדה בבית החרושת עסיס, דאגה שבנה הבכור יעבוד במפעל. בהיותו אוטודידקט השתלב בעבודה ורכש ניסיון וידע רב. בגיל ארבע עשרה הצטרף לגדודי הנוער של ההגנה ולמד קרב פנים אל פנים (קפ"פ). צלע שנשברה באימונים הציקה לו עד סוף ימיו. היה פעיל בנוער העובד, באימונים ובהדבקת כרוזים של ההגנה נגד השלטון הבריטי. בימי הכרזת המדינה, אבא גויס לצבא בן 16.5 מטעם ההגנה. לאחר קורס מ"כים הוא סופח למחנה 80 ואימן טירונים. כשהשנתון שלו גוייס לצבא, קיבל כמו כל חייל קיטבג. לראשונה בחייו היה לו ציוד אישי עם מערכות בגדים חדשים וכלי רחצה. לאחר קורס קשר, הוא התגלגל במקרה ליחידת יוני הדואר והפך למקצוען באימון יוני דאר והביא להקת יונים למשק אחרי הצבא. הוא ואמא עפרה דייגי נפגשו ביחידה, נישאו והמשיכו לשרת גם לאחר שהתחתנו. אני ואחי יוסי נולדנו וגדלנו במשק דייגי עם סבתא מינה וסבא ראובן, ועם ההורים שעסקו בחקלאות. אבא למד חקלאות מסבא. מהר מאוד הבין שהחקלאות המסורתית הישנה לא תניב את ההכנסות הדרושות למשפחה של שש נפשות. לכן משך לחקלאות חדשה וממוכנת. הוא הצליח כחקלאי, צבר ידע וניסיון בענפים השונים החל מפרות לחלב, תרנגולות לביצים ובשר, תרנגולי הודו ועגלים לבשר. בשנים האחרונות גידל קליביות, פרחי נוי בעציצים שגדלו בחממה שבנה וטיפח. במשך שנים אבא היה חבר במזכירות המושב ופעיל ציבורית. יש חברים שזוקפים לזכותו את היותם חקלאים מצליחים. הוא תמך בצעירים שיקבלו משק, וסייע בידע מעשי כדי שיהיו חקלאים טובים. אבא היה איש טוב לב, רודף צדק ויושרה. נעים הליכות, עוזר לזולת ותמיד אופטימי ועם חוש הומור. הוא היה איש שמח בחלקו, איש עבודה אמיתי שיצא כל בוקר לעבוד במשק ככל שבריאותו אפשרה לו. יהי זכרו ברוך. אורית