1948-2019 דינה נולדה ב- 11.11.48 בזגרב בירת קרואטיה, בת יחידה לזדנקו קראוס ולאירמה (אומי) לבית לוי. כעבור שנה עלתה המשפחה לישראל באוניה רדניק, תחילה לאוהלים בשער העלייה בחיפה, ולאחר מכן למעברת ג'ליל (גלילות). בשנת 1950 התיישבה לבסוף המשפחה ברשפון. בצעירותה סייעה דינה רבות להוריה במשק החקלאי אותו הקימו - בגידול ירקות ותות שדה, ובלול המטילות המשפחתי. בשנת 1967 התגייסה דינה לצה"ל. במהלך השירות הצבאי הכירה את יצחק )חקי( והשניים נישאו בשנת .1970 אביה זדנקו נפטר במפתיע שנתיים קודם לכן ועל מנת לא להשאיר את אירמה לבדה במשק, החליטו בני הזוג להקים את ביתם ברשפון, ולא במושב מרחביה אשר בעמק יזרעאל כפי שתוכנן לפני החתונה. דינה למדה בסמינר לוינסקי ועבדה כמורה לאנגלית בהרצליה במשך 33 שנים. דינה העמידה דורות של תלמידים והייתה מוערכת מאד. במרוצת השנים נולדו ארבעת ילדיה נירית (1971), נטע (1973), מתן (1978), ועדי (1980). בנוסף לעבודתה כמורה ולגידול הילדים, עבדה דינה במשק החקלאי - בלולי תרנגולי ההודו, בפרחי השעווה שיוצאו להולנד, ובמטע האבוקדו. לא אחת היה מוטל עול המשק על כתפיה היות וחקי היה בשירות מילואים לעיתים תכופות. דינה הייתה בת למופת וסעדה את אימה, אירמה (אומי), עד ליומה האחרון, בצריף המשפחתי המקורי שנבנה בשנת 1950. תמיד הייתה מוקפת בחברים טובים ונאמנים. דינה אהבה לרקוד ריקודי עם, לטייל בארץ ולשיר את שיריה, לבשל ולארח. השפה העברית הייתה אהובה עליה וגילתה בקיאות רבה בסיפורי התנ"ך. אהבת השפה העברית, אהבת התנ"ך והדחף הבלתי מתפשר לריקודי עם, ההתחברות ודבקות בהוויה הארץ-ישראלית היו אנטיתזה לעובדה שבבית ברשפון השפות המדוברות היו גרמנית וסרבית/קרואטית ולא היה זכר לשפה העברית עד לגיל הגן. לאחר יציאתה לפנסיה מוקדמת היו לדינה תחביבים נוספים לימוד ספרדית, חוג תשבצי היגיון, לימוד יידיש, וכן הרבתה לטייל בארץ ובחו"ל. בשנותיה האחרונות, רוותה נחת משבעת נכדיה והייתה סבתא מסורה. דינה חגגה את יום הולדתה ה-70 במסיבת הפתעה עם משפחה וחברים. בדיעבד הסתבר כי היה זה אירוע הפרידה. שלושה חודשים לאחר מכן, ב-23 בפברואר 2019, במהלך טיול בדרום אמריקה, התנגשה הסירה בה שטה בגדת נהר הסרנו בצ'ילה, ודינה נהרגה. מותה הותיר את משפחתה ומכריה כואבים והמומים, האובדן קשה מנשוא. יהי זכרה ברוך.