1973 - 1901 יהודה - שנת לידה: 1901, ארץ מוצא: רוסיה, שנת עלייה: 1927, בהרצליה: 1929. יהודה, בן למשפחה ציונית, נולד בעיירה רזובקה שבמחוז אודיסה. את חינוכו קיבל בבית ספר ממלכתי בתקופת הצאר. החל משנת 1918, עם תחילת פעילותה של המחתרת הציונית, ריצה שורה של מאסרים עקב פעילותו הציונית בתנועת "החלוץ". עד שנת 1927 לא היו לו חיים פרטיים, וכל מעייניו היו בתנועה ובהסתדרות הציונית. בשנת 1927 ניתנה בידיו הברירה: לעזוב את רוסיה לצמיתות או להישאר במאסר. הוא בחר לעלות ארצה, וכך היה היחיד מבין בני משפחתו, שהגשים את חלום שיבת ציון, אך מבלי שהיה סיפק בידו להיפרד מהם. עם עלייתו ארצה היה פועל חקלאי במשק הפועלות שליד הכפר סומל, שהיה מרוחק מתל אביב. כעבור כשנתיים, בשנת 1929, משנודע לו כי במושבה הצעירה הרצליה עוסקים בנטיעת פרדסים, עשה דרכו למושבה והשתלב בנטיעת הפרדס של בראון־קוצנוק. הוא נשאר בפרדס וניהל אותו במשך שנים - מן החריש העמוק בעזרת 12 פרדות ועד הקטיף והאריזה. את אסתר אשתו, הכיר יהודה במסגרת ה"הגנה", שם היתה גם היא מגוייסת. כרוב החלוצים היה חלומו של יהודה הגשמה על־ידי פיתוח משק חקלאי עצמאי וכך, משהוקמה רשפון בשנת 1936, נימנו יהודה ואסתר (ועמם קבוצה מפועלי הרצליה) עם ראשוני המתיישבים בה. בשנת 1937 קיבל יהודה את הפיקוד על ה"הגנה" בהרצליה, ואסתר התקשתה להחזיק את המשק בכוחות עצמה. בני הזוג נאלצו לוותר על המשק ועל חלומם, ובשנת 1938 חזרו להרצליה. באותה תקופה היה יהודה עסוק רובו ככולו בארגון ההעפלה לחופי הרצליה. בתקופת המאבק בין ה"הגנה" והאצ"ל בהרצליה ששורשיו היו נעוצים בגניבת נשק של ה"הגנה" על־ידי האצ"ל, ישב יהודה במאסר ב"קישלה" ביפו במשך חודש ימים עקב הפרשה. למרות זאת כיבדוהו חברי בית"ר והעריכוהו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתבים של כמה מהם. במלחמת העצמאות שירת יהודה במחנה דורה בדרגת סרן, והיה מפקד כפר סבא הערבית לאחר כיבושה. עם שחרורו ניהל את מעברת ג'ליל מטעם מחלקת הקליטה של הסוכנות (עד 1951), בשנת 1952 היה מנהל המשרד של "דבר" בהרצליה, ומשנת 1953 עבר לעבוד במס הכנסה. יהודה היה חבר מועצת הפועלים במשך שתי קדנציות, וחבר מועצת העירייה במשך שלוש קדנציות. הוא ניהל פעילות הסברה ענפה בבתי הספר, בחוגי נוער בבית האזרח וכדומה. בשנת 1970 הוענק לו תואר אזרח כבוד של הרצליה. כמו כן הוענק לו התואר "שוחר בני ברית" והוא נרשם בספר הזהב על-ידי המפלגה הליברלית העצמאית ועל־ידי ארגון חברי ה"הגנה". ילדיהם של אסתר ויהודה הם מנחם (1935) וגיורא (1939). יהודה נפטר בשנת 1973 ואסתר בשנת 1977. שניהם טמונים בהרצליה.