2020 - 1951 נתי חי כילד ונער בבת ים עם אחותו דליה שצעירה ממנו ב-7 שנים. הוריו היו ניצולי שואה שדיברו בבית גם יידיש-גרמנית מתובלת בהרבה סלנג ופתגמים אותנטיים, שפה שנתי רכש והרבה להשתמש בה ובביטויים המיוחדים שלה. נתי שירת בחיל אויר בבסיס רמת דוד ועסק בתחזוקת מטוסים, וזאת לאחר שסיים את ביה ס הטכני של חיל האוויר בחיפה. לאחר שירותו הסדיר היה שנה בקבע ולאחר מכן, בשנת 1974, נישאנו ומאז אנחנו גרים במשק שירשנו מהורי, ובו נולדו לנו 3 ילדים: הדר, נטע, ונדב. לאורך כל שנות חייו נתי התבלט בזכות חוש ההומור שלו, החיוך שעל פניו, ובעיקר בכישרון האין סופי שלו ליצור יש מאין בשתי ידיו. במהלך חייו עסק נתי באינספור עבודות אותן יזם כדי להתפרנס בכבוד, החל בהתקנת אנטנות לטלוויזיות, ייצור שעוני קיר מפרופילים של אלומיניום שהוא עיצב, ייצור מעגלים מודפסים, הדפסות משי, גידול כבשים לבשר, התקנת תשמישי קדושה לבתי כנסת, ובניית חנות מתנות בחצר המשק שלנו. תקופה ארוכה נתי עסק בנגרות בייצור רהיטים לבית, ובתקופה האחרונה עסק בחיתוך בטכניקה מיוחדת של פלטות בטון לבניה. במקביל נתי בנה בעצמו את הקומה השנייה של בית המגורים שלנו, יצר קירוי מעץ לבריכה לשימוש הנכדים, וכתחביב המשיך ויצר כמה פסלים, מכונית פולקסווגן גדולה מעץ, וגם עסק קצת בחריטה. נתי היה אוטודידקט שלקח ברצינות ולמד באופן יסודי כל מה שעניין אותו והיה לו צורך בו. הוא אהב מאד אתגרי חשיבה ומשחקים מסובכים, ולא עזב אותם עד שהצליח לפענחם. ידע למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות קטנות ומסובכות כאחת. במהלך השנים נולדו לנו 8 נכדים, ונתי היה סבא מסור ומפנק. במהלך השנים נטענו עם הנכדים עצי פרי ליד הבית, כשכל עץ שייך לנכד מסוים. נתי אהב מאד את רשפון ואת המשק שלנו והתעקש על כך שכל שלושת הילדים יערכו את החתונה במשק. הוא הקדיש זמן רב ואנרגיה להפקת החתונות ובזה היתה גאוותו. בשנים האחרונות נתי שקד על הקמת בוסתן עם עצי פרי מסוגים שונים וקראנו לו הבוסתן של נתי . כל בני המשפחה מטפלים בו וזוכים ליהנות מפירותיו. בשנת 2020 נתי נפטר ממחלה קשה. בחרנו לו מצבה ברוח אישיותו, ועליה נכתב: האיש והאגדה האומן המשוגע שהעז תמיד לחלום לרדוף צדק ושלום אוהב אדם עם לב רחב איש אשכולות ולו ידי זהב (כתבה אביטל מנדלר)