יענקלה נולד בג"ב ב-1953 הבן הצעיר אחרי רבקה ועודי של חיה וחנוך ירקוני. יעקב גדל ובגר בג"ב של שנות ה-60' כשחלומותיו הגדולים היו להיות לוחם נועז כמו עודד(ז"ל) ואמנון ירקוני, עובד כפיים חרוץ כמו צבי וחנוך ירקוני וספורטאי כמו זאבי רייס. לאחר שסיים י"ב התגייס לצבא אך לא הגשים את חלומותיו בשל בעיית בריאות. בעבודה היה חרוץ ומשקיע ואת חלומותיו 'הגשים' בטיולים סביב העולם. האולימפיאדה במונטריאול 1976, הטיול לדרום אמריקה ולמזרח היו פסגות חייו, כמעט. העבודה בעג"ש ומשחקי ליגה ב' בכדורסל מלאו אותו גאווה. אהבתו מחויבותו לגבעה הייתה עצומה, ביום בו מלאה שנה בדיוק ל"שנת החופש" שלו, עזב הכול בניו יורק ושב לארץ (נהג לומר: בדיוק כמו שעשה המדריך שלי בחטיבה, מיכאל סיצ'וק!). ידענותו של יענקלה הייתה רבה ורחבה אך 'התמחותו' הגדולה הייתה גבעת ברנר. הוא הכיר כל ילד בשמו עוד לפני שהזאטוט הצליח להתיישב. זיכרונו המעולה סייע לו לזכור כבר מגיל צעיר את מה ששמע בבית, למשל את שמות כל ההולכים ב'פילוג' לנצר סרני יחד עם ילדיהם ואת הסיבות לעזיבתם. יחד עם חנה טירקל בנה את ביתו ונולדו לו לי וטל. גאוותו הרקיעה לשחקים כשצעד עם טל הקטן על הכתפיים ב'מצעד התינוקות' המסורתי בחג הביכורים. יעקב היה עקשן (ירקוני) גדול, ולאזהרות הרופאים לשמור על בריאותו לא שעה. בגיל צעיר, כמעט בן 37 נפטר. יהי זכרו ברוך!