רחל נולדה ב 1919 בעיר שאוולי אשר בליטא. בת שלישית למשפחה בת ארבעה ילדים, אביה היה בעל בית דפוס ואמה טיפלה בילדים בבית. משפחתה הייתה חילונית וסבה וסבתה היו דתיים סובלניים. אמא למדה בבית ספר יהודי שם למדה עברית רהוטה, והשתתפה בפעילות ב"חלוץ הצעיר", תנועה שחינכה לערכים של שיוויון, שלום ואחווה. ב 1934, עם התחזקות גלי האנטישמיות עלה אביה לארץ כדי להכין את הקרקע לבואה של המשפחה כולה. ב1935 עולה המשפחה שמתמקמת בתל אביב ואמא מגיעה להכשרת הנוער העובד בקיבוץ נען. אחרי שנת הכשרה בנען אמא הצטרפה למקימי קיבוץ שדות ים והייתה בקבוצה הראשונה שעלתה על הקרקע. את אבא, יעקב, אמא הכירה עוד בליטא כשהיה ידיד של אחיה הבכור, יוסף. הקשר התחדש בארץ כאשר אבא הגיע לבקר את המשפחה והאהבה ביניהם ניצתה. אחרי חצי שנה ב 1938 נישאו בחתונה צנועה ועברו לגבעת ברנר ונולדו להם יעל, דבורה וירון שהביאו לחייהם שמחה רבה. בין אמא ואבא שררה אהבה גדולה ומותו בטרם עת של אבא היווה מכה קשה שליוותה אותה לאורך כל חייה. אמא עבדה במטבח, בבית החרושת "רימון" ולאחר מכן במשך שנים רבות כמטפלת בגן ילדים. (בגן זמיר 'של היום'). בשנים האחרונות לעבודתה עבדה במעגלה שם התמידה עד גיל 80 לערך. אמא הייתה אשה שהתעקשה על עצמאותה וכבודה ונאחזה ככל שיכלה בביתה הצנוע שביטא עבורה חיים שלמים ומלאים ואשר קיפל בתוכו כמיהה לשימור חיים עצמאיים.