יעל נולדה ב-29.7.1920 בשם ייטי לסלומון וקחלינה הוכשטרל בעיר קטנה ,אסן, בצפון הולנד, למשפחה דתית גדולה. היא הייתה האחות הצעירה לשמונה אחים ואחיות. בילדותה עברה המשפחה לאמסטרדם ויעל כילדה יפה ומוכשרת , למדה שפות ונגינה בפסנתר. עוד לפני המלחמה הספיקה ללמוד שנה אחת בבית ספר לאחיות. אף על פי שמשפחתה לא הייתה ציונית, יעל הייתה פעילה ב"בני עקיבא" והתכוננה לעלות לארץ. במלחמת עולם השנייה נספתה כמעט כל משפחתה ונשארו רק בני משפחה בודדים. יעל ניצלה בזכות אומץ לבם של זוג פרוטסטנטים, בב וחרט, שהסתירו אותה בעליית גג במשך שלוש שנים. מאוחר יותר דאגה יעל שמדינת ישראל תעניק להם "אות חסידי אומות העולם". בשנות המלחמה האחרונות עבדה יעל כאחות נוצרייה, ובכות זו הצליחה לעזור למציליה וגם לפליטים אחרים בימים של רעב גדול וחורף קשה מאוד. לאחר המלחמה הגיעה לפריס כשליחה של המוסד לעליה ב', שם פגשה את דוד לשניבר-לניר שעבר גם הוא טלטלות רבות בזמן המלחמה, ועסק גם הוא בפעילות המוסד לעליה ב'. שניהם נישאו עלו ארצה והגיעו לגבעת ברנר. במהלך חייהם נולדו שאול, לאה ויובל. יעל השלימה לימודי אחות מוסמכת ועבדה במשק ובבתי ספר ברחובות ובראשון לציון. במסגרת עבודתה במשרד הבריאות קיבלה עיטור כאחות מצטיינת בטקס מרשים שנערך בתל השומר. לאחר שסיימה את עבודתה כאחות, למדה לעבוד על מחשב והדפיסה את הפרוטוקולים של ישיבות המועצה והאספות של המשק. מעבר לעבודתה, דאגה יעל כל השנים להעשיר את תחום התרבות שלה ושל דוד. במשך שנים מספר ריכזה את החוג לספרות האזורי. נפטרה ב-8.11.1998