חדוה נולדה כשרה פרידקה בליטא ב- 1911. לפני מלחמת העולם עקרה כל המשפחה לרוסיה לבית הסבתא וחיו שם עד 1921. עם חזרתם הקימו מחדש את ביתם וחדוה שרה השתלבה בלימודים שם הודות למורה ציוני התוודעה לא"י ונופיה. הנערה הצעירה היפה המשיכה לגמנסיה 'תרבות' בפוניבז' עד שנאלצה לשוב ולסייע בפרנסת המשפחה. הצעירה המרדנית לא קיבלה את הדין ובגיל 16 יצאה עם חבר ללא אישור לקיבוץ הכשרה 'כיבוש'. השליח לא הסכים לקבלה בשל גילה הצעיר אך לא היה להם כסף לשלם עבור נסיעתה הביתה. לאחר יומיים במריטת נוצות התנדבה לבשל ונשארה במקום שנה וחצי. בין הבאים בשערי 'כיבוש' היה יהודה (יודקה) חיות, מותיקי התנועה והרומן פרח. יהודה שביקר בשבתות במקום היה משכנע את השליח לדחות בשבוע את השבתה של 'המיידעלע' (שמה בהכשרה) הביתה. לאחר שיודקה הותיק קיבל סרטיפיקט נישאו השניים, בחתונה רשמית ולא פיקטיבית כנהוג, ויצאו להודיע למשפחותיהם על העובדה המוגמרת. באוגוסט 1929 מספר ימים לפני פרוץ מאורעות תרפ"ט נחתו בא"י ומבית העולים בת"א נסעו לג"ב. בפקודת ה'סוכנות' ג"ב ננטשה בזמן המאורעות והשניים הצטרפו לפלוגה ששהתה זמנית (שבועיים) ברחובות. עם החזרה לגבעה התקבלו ה'חיות' באופן רשמי וזכו למספר (במחסן) 64-65 כמניין החברים על הגבעה. חדווה לאחר נסיון לא קל בבציר נהפכה לאקונומית (בת 18) ועם יכולת אילתור ותושייה הצליחה ל'מלא' את קיבות החברים הרעבים.לחדווה ויודקה מהזוגות (הרשמיים) הראשונים עלי הגבעה נולדו 3 ילדים. עם הקמת ה'קפיטריה' ברחובות השתלבה בצוות שהיה יוצא מדי בוקר (3:30) ברגל לרחובות וחוזר עם ערב או לילה ברגל הביתה. לאחר סגירת ה'קפיטריה' עברה לעבוד בפרדס והיתה ה'אורזת העבריה הראשונה' לקול מחאות נמרצות של 'אגודת האורז' שקבלו על כך 'שבחורות יקחו לנו את העבודה'. חדווה גויסה לטיפול בחולים בירושלים, לעזרה באילות ומנרה ואף הגיעה לגונדר שבחבש לטפל בחולים. בג"ב השתלבה בבית אריזה, במחסן הבגדים, כאם בית ב'בית ישע' ובבית הספר וראתה נחת מרובה במשפחתה הגדלה ומתרחבת.חומר נוסףחוברת זכרוןראיון עם חנה שטראוס