קלרה נולדה בעיר נדבורנה, כיום מערב אוקראינה. הייתה הצעירה בין חמשת הילדים במשפחה. התייתמה מאימה בעת מלחמת העולם הראשונה. אביה ,לאון דלמן, היה חיל בצבא האוסטרי והיה בשבי הצבא הרוסי. האב נפטר זמן קצר לאחר חזרתו מהשבי ברוסיה והיא גודלה ע"י הסבתא שרה. לאחר שנפטרה הסבתא נשלחה, בגיל 12 לאנטוורפן בבלגיה שם גרה אצל אחד האחים שלה. ב 1932 נישאה לחונה לינדנר (אחיה של מילכה, אשתו של יחיאל זק) שהגיע לאנטורפן מברלין על מנת ללמוד את מקצוע היהלומים. שם נולדו שני ילדיה בטי (בת שבע) ופול (פנחס). במלחמת העולם השנייה (שנת 1942) נלקח חונה לעבודות כפיה בבניין החומה האטלנטית עם קבוצת גברים מאנטורפן ולאחר שלשה חדשי עבודה נשלחו כולם תשושים לאושויץ ומרביתם, כולל חונה, לא חזרו משם. קלרה והילדים הוחבאו בנפרד אבל קלרה הצליחה לשמור על הקשר עם הילדים. לעובדה ששרדנו אנו מודים לכומר Joseph Andre שדאג לנו ולאחרים במשך המלחמה ואחריה. הוא הוכר כחסיד אומות העולם ועץ לכבודו נטוע על שמו ביד ושם. באוגוסט 1947 עלו קלרה והילדים בעזרת ניירות שסיפקו יחיאל זק ומלוין ישראל והגיעו לגבעת ברנר. מילכה, אישתו של יחיאל, נפטרה בשנת 1946 וקלרה נישאה ליחיאל שהיו לו שלשה ילדים מנישואיו הקודמים, בת שבע, פנחס ועמוס. ב 1950 נולד בנם חנן. קלרה עבדה תחילה בעבודות מזדמנות ואחר כך הייתה מטפלת של חברת נוער של ילדים מצפון אפריקה. מרבית שנותיה בגבעת ברנר עברו בעבודה במתפרה.