מלכה נולדה בשנת 1935 בחיפה, למשפחה קשת יום. את לימודיה בתיכון הפסיקה בכיתה י' ויצאה לעבודה, בעיקר בשל הקשיים הכלכליים של משפחתה. ביתה היומיומי היה בצריף תנועת הצופים בכרמל. שם היה מרכז חייה החברתיים והאישיים, ושם בילתה שעות רבות והתחברה לקבוצה גדולה של חברים וחברות שמלווים אותה עד היום. בצבא הייתה בנח"ל וסיימה קורס מ"כיות מחזור ח'. לאחר מכן שירתה בהיאחזות קציעות ובעין גב. בשנת 1956, לאחר היכרות בינינו דרך מיה צמח, הגיעה מלכה לגבעת ברנר. פה התחתנו בדצמבר 1956 ופה נולדו חמשת ילדינו, ומאז זה ביתנו ומבצרנו. מלכה אהבה את גבעת ברנר והזדהתה עם רעיון הקיבוץ בכל מאודה. במהלך רוב שנותיה בגבעת ברנר עבדה במעבדת רימון ושם גם השתלמה ועברה קורס טכנאי כימיה. מלכה הייתה מסורה מאוד לעבודתה ואהבה אותה, וכן עזרה רבות לנערות מבית הספר שבאו לעבוד במעבדה. הפסקת העבודה ברימון הייתה עבורה טראומטית ביותר, ובמשך שנים חיפשה תעסוקה כי הייתה אשת עבודה במהותה. תוך כדי עבודתה וגידול הילדים היא נרשמה למחזור השני של האוניברסיטה הפתוחה מכיוון שראתה בכך את המסגרת המתאימה עבורה. במשך 12 שנה למדה וסיימה תואר ראשון במדעי החיים. מלכה הייתה אדם מלא סקרנות וכל ימיה למדה במסגרות שונות. בשנים האחרונות התמקדה בלימודי יהדות. היא שמעה הרצאות במסגרת בינה באפעל והשתתפה בחוגים לספרות ולתנ"ך בגבעת ברנר ובחוג תנ"ך מצומצם שהתקיים לאחרונה בביתנו. בשנים האחרונות היא ריכזה את הועדה לעזרה הדדית וניסתה לעזור לחברים מהקיבוץ שפנו אליה, ככל יכולתה. ב-1991 אורי בננו מת, בדמי ימיו, בהיותו בן 22, ממחלת הסרטן. אורי מת במהלך שירותו הצבאי, לאחר שנת שירות בקדמה במוסד לנוער במצוקה. מותו של אורי היה לנו משבר קשה מאוד, ודמותו ליוותה את מלכה עד לימיה האחרונים. במרכז חייה עמדו הילדים והנכדים ובמשך שנים הייתה נוסעת לעשות בייביסיטינג פעם פעמיים בשבוע לכל מקום ברחבי הארץ. מלכה הייתה אישה דעתנית, עומדת על שלה, יודעת מה היא רוצה ויחד עם אלה בעלת לב רחב וסייעה לכל מי שנזקק לעזרתה ואנחנו נזכור אותה ככזו.