אלישע נולד בגבעת ברנר בשנת 1937, בן יחיד לרחל ויהודה חרש שעלו מגרמניה והיו מראשוני הקיבוץ. אימו חלתה בשחפת ועד גיל 5 ליוותה אותו מהחלון. גדל בגבעת ברנר ואהב מאוד את המקום. למרות שהיה בן יחיד, התגייס לצנחנים, היה מ"פ והשתתף בחמש מלחמות: סיני, ששת הימים, ההתשה, יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. שלושה מילדיו נולדו תוך כדי מלחמה, כשהוא בקו הראשון וללא טלפונים. ב'שבעה' סיפרו חייליו שהיה מפקד נערץ ואהוב. אלישע מיעט לספר על עצמו והם גילו לנו דברים שלא ידענו עליו. בגבעת ברנר עבד בעג"ש, היה מראשוני קבוצת הכדורסל המקומית, היה מרכז החטיבה (ומיוזמי מרוץ הלפיד - מסורת שנמשכת עד היום), מזכיר עבודה, וגם נשלח לעזור לקיבוץ גברעם בחקלאות. אהב את האדמה ואת עבודת החריש, הזריעה והקציר. במהלך השנים למד בפקולטה לחקלאות ובשלב מאוחר יותר עבר לעבוד ב'מטר'. עם ההפרטה הצטרף לדליה ל'חויה וטבע' לפעילות עם ילדים ביציאה לשדות לקציר שיבולים וקטיף כותנה. היה אדם צנוע ואופטימי, חרוץ וישר דרך. אהב לקרוא, אהב את העולם החדש שנגלה לפניו במחשב. היה בעל אוהב ותומך, אבא מקסים וסבא מעניק ודואג. נזכור אותו באהבה וגעגועים. (דליה)