אילן נולד בקריית מוצקין ב-25.10.1940, בנם הבכור להוריו יהודה ודובה אקסלרד ואח ליגאל ושרה. בהיותו כבן שנתיים עברה המשפחה לת"א. כבר בהיותו בבית ספר יסודי, הצטרף אילן לתנועת "השומר הצעיר". בהיותו כבן 11 עברה המשפחה לקיבוץ משמרות. ב-1958 התגייס לצה"ל ולצנחנים. אילן נשאר לחיות במשמרות עד גיל 24 ועבד בכותנה. לימים נישא לרותי אורן, עבר לחיות בגבעת ברנר ונולדו גלית, לירז ושירי. בגבעת ברנר עבד בעג"ש, שימש כמנכ"ל מפעל רהיטי גבעת ברנר, עבר ל"רווית", שם התמחה בתחום ההשקייה ובעקבות זאת יצא לשליחות בקוסטה ריקה כמנהל חברת שווק. בתום תקופה זו שבה המשפחה לארץ ואילן נבחר למרכז משק. בתפקידו זה עסק, בין היתר, ברכישת קרקעות סביב גבעת ברנר. כשסיים את הקדנציה הפך אילן לעובד חוץ בחברת 'תנופורט' כמנהל אזור הדרום. אח"כ המשיך בתפקידים ניהוליים נוספים בתל אביב ובאפעל ונבחר לתפקיד המנהל העסקי של גבעת ברנר. בתפקידו זה הצליח להביא עצמו לביטוי משמעותי, לקשור קשרים עם אנשים שעימם לא היה לו קשר בחייו הקודמים ולקרב אליו חברים וחברות אשר מעולם לא היו במעגל היכרותו. תשוקתו ללמידה הייתה אין סופית, הוא עשה את התואר הראשון שלו בכלכלה חקלאית, כאגרונום, בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. משם המשיך לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב עם התמחות בשווק. במקביל לקורסים רבים עימם התפתח בתחומים מגוונים, הוא חטא אף בלימודי תיאטרון בתל אביב אך מלחמת יום הכיפורים לקחה אותו מלימודיו אלו למלחמה והוא ויתר עליהם בשובו ממנה. את כשרונו התיאטרלי הביא לביטוי בהשתתפות בהצגות בקיבוץ בהן נטל חלק פעיל ונהנה מהן עד מאד. לאחר סיום עבודתו החל אילן לכתוב והשתתף במספר קורסים של כתיבה יוצרת. במסגרת זו כתב את הספר 'אוולין'. נסיעותיו והיכרותו עם מקומות שונים, יחד עם יכולת דמיונו, הציתו בו את כתיבת סיפורו זה יחד עם סיפורים קצרים רבים אחרים. בשנות הפנסיה שלו השכיל לראות עולם, לראות תיאטרון ואופרות אותן כה אהב ולחלוק זוגיות חדשה ואוהבת עם עלומית אשתו. אילן, כמו אילן, העז אף בחייו הפרטיים לעשות מה שהיה חשוב לו ושילם מחיר כבד. לא כולם קיבלו את דרכו החדשה והעצב על כך ליווה אותו. עם זאת היה שלם עם בחירותיו. היה היה איש ואיננו עוד.