שמואל נולד בט"ו בשבט בשנת 1924, בביירות אשר בלבנון להוריו יהושע ומזל ספינזי, למשפחה בת ששה ילדים. סבו שמואל היגר בגיל צעיר מיוון. אביו יהושע היה סוחר של כלי נגינה. האווירה בית הייתה מסורתית. בליל שבת ישבה כל המשפחה יחד. שמואל למד ב"תלמוד תורה" ואחר כך למד ארבעה שנים ב"אליאנס". משם רכש את ידיעת הערבית והצרפתית. בבית דברו בעיקר בלדינו. אביו מלבד שהחזיק בחנות לכלי נגינה עסק גם בהברחת יהודים מביירות לארץ. היהודים המוברחים היו מארצות הבלקן, בולגריה, יוון ותורכיה. לאחר שאחת הקבוצות נתפשה, ב-1935 ברחה כל המשפחה מביירות לארץ. את הויזה הפלשתינאית קיבלו הודות לכך שהאימא שלהם הייתה צריכה לטבול בחמי טבריה לחוף הכנרת, מסיבות רפואיות... מטבריה הם עברו לפתח תקוה. חבר של האב, סוחר יהודי מביירות הציע לו ניהול חנות שהייתה ביפו ברחוב בוספורוס. אחרי כמה חודשים פרצו הפרעות של הערבים. האב הצליח לחמוק לשכונת "נווה צדק" לשם הגיעה כל המשפחה. ב-1942 התגייס שמואל למשטרת המנדט ובמשך שנתיים עסק בליווי הרכבת מחיפה ללוד. הרכבות שהיו צבאיות המשיכו מלוד למצריים כשהן עמוסות חיילים בדרכם לאל עלמין. ב-1947 הוא התגייס ל"הגנה" ושלח לנגב לניר עם לשמור על קו המים. באותה שנה הכיר את דינה רחמינוביץ ונישא לה, הם עברו לגור בשכונת התקווה ושם נולד להם ילדם הראשון ויותר מאוחר אהרון ומזל. ביתיים החלה מלחמת השחרור שמואל גוייס לחטיבת שריון והשתתף בשחרור הגליל העליון. כשהוא השתחרר מהצבא הם עברו לגור ביפו בדירה שקיבל אביו. הוא עבד בכל מיני עבודות ובעיקר ביציקה. בשנת 1953 במסגרת התנועה "מהעיר אל הכפר" הם עברו לגבעת ברנר. דינה הלכה לעבוד בבתי הילדים ושמואל עבד תקופה בחקלאות ובמטבח ואחר כך עבר לעבוד בבית היציקה. אביו של שמואל עם אשתו השנייה עברו גם הם לחיות בגבעת ברנר. שמחת החיים של שמואל וחוש ההומור היו סימני ההיכר שדבקו בו, ומוכרת הסיטואציה המבדחת שלו עם "הפוליטרוק" של הפלמ"ח. בעת אחת ההפסקות של ועידת הקיבוץ המאוחד, ירדו המשתתפים להתפנות ב"צוללת" (השירותים ליד המרתף). הדוחק היה רב ושמואל שעמד מול "השוקת" נדחף לפתע ע"י אחד האנשים. כמובן שהוא דחף בחזרה והאיש שנדחף זעק בקול: "אתה יודע מי אני"? שאל. "לא, מי אתה" ענה שמואל. "אני בני מרשק" ושוב ניסה להדחף. "ואתה יודע מי אני"? שאל שמואל ודחף חזרה. "מי אתה? צעק הפוליטרוק. "אני שמואל ספינזי, ואתה תמתין בסבלנות...". שמואל ודינה גידלו את 4 ילדיהם באהבה ובאווירה ביתית חמימה. מותו בגיל צעיר של בנם הבכור יהושע קטע את שמחת החיים של המשפחה, אבל בכוחות רבים של שמואל ודינה הצליחו לשמור את המשפחה מלוכדת ולאושש את ילדיהם ונכדיהם שהרחיבו את המשפחה בשמחה ובגאווה. דינה נפטרה ב-2003. שמואל נפטר ב-23.3.2010