ראובן נולד בינואר 1942 בגבעת ברנר בן בכור להוריו רינה ואיתמר. כשהיה ראובן בן 8 החליט איתמר אביו שעבד בהובלת זיפזיף לבנין בפלמחים, לקחת את בנו לרחצה בים. כשחזרו בשעה מאוחרת הלך ראובן לחדר האוכל של הילדים ובדרך הוכש ע"י נחש. הילד הקטן והאמיץ התגבר על הכאב ולא אמר דבר לילדים, כי היתה זו שעת האוכל של ה'גדולים' והוא לא רצה להראות את חולשתו. לאחר שהתמוטט הובהל לבית החולים בתל אביב ומספר ימים נאבקו הרופאים על חייו ועל רגלו שהייתה בסכנת קטיעה. מאירוע זה יצא ראובן עם צליעה קלה ברגל אחת. ילדי בית הספר ידעו שרק ילד כראובן יכול להתאושש מההכשה אך כדרכם הדביקו לו, בשל הצליעה, את הכינוי 'סוס'. ראובן התגבר על פציעתו והפך להיות ספורטאי מצטיין בעיקר בתחום הריצות הארוכות ושחייה. עם איחוד ענף הפלחה והמספוא בגבעת ברנר לענף גידולי שדה (עג"ש), היה ראובן מראשוני העובדים בענף חדש זה. עם הגיוס לצבא, הוברר כי בעיה רפואית מונעת ממנו להגשים חלום של יחידה קרבית. ראובן לא ויתר, נאבק בוועדות רפואיות, הוכיח בריצת שדה את כושרו, והצליח בסופו של דבר לשכנע את מפקדיו לשבצו בצנחנים, שם סיים מסלול והמשיך לקורס קצינים. לאחר שחרורו מהצבא, התחתן ראובן עם נירה והקים את ביתו בקיבוץ דפנה. לאחר מספר שנים בעבודה חקלאית כמרכז ענף הכותנה, התגייס ראובן לצבא הקבע, שירת כקמב"ץ בצפון ומאוחר יותר עבר לשרת באבו רודס אשר בסיני כסגן מפקד הנפה. ראה בצבא הקבע את יעודו וחשב להתקדם במסלול הצבאי. ראובן נפל ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים באבו רודס כקצין בדרגת רס"ן. בנו הכור רונן, נהרג בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי. לבועז, בנו הצעיר של ראובן, יש שלושה בנים. מידן, בנו (התאום) הבכור, התקבל לחברות בדפנה והוא עצמו אבא לבת, שהיא נינה של ראובן ז"ל ונירה, והיא גם בכורת הדור החמישי למייסדי דפנה. סרט לזכרם של ראובן ורונן, כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4219278,00.html

ראובן בורנשטיין