סבא צמח או בשמו המלא אלחנן צמח קרופניק נולד ב- 1872 בפולניה. כבר בגיל 5 התייתם מאביו ואומץ ע"י סבו. האימוץ ארך כחצי שנה ואחריה הפך הילד הקטן ליתום שגדל ליד בית הכנסת. בקיץ לן מחוץ לבית הכנסת ובחורף על ספסל בתוך בית הכנסת. כשגדל קצת טיפלה בו דודה גויה שפעם בשבוע רחצה אותו, כיבסה את בגדיו והטליאה אותם. כשנכנס לישיבה היה 'אוכל ימים' (אסען טאג), כל ארוחה על שולחן של יהודי אחר, ולעיתים לא אכל דבר. מצבו השתפר לאחר בר המצווה כשנתקבל כקורא בתורה ותוקע בשופר בתשלום, זעום. ראש הישיבה בה למד הכיר בו כעילוי ולמרות הייחוס המפוקפק הועיד לו את בתו. סבא צמח הצעיר החליט כבר אז ללמוד את מקצוע התפרות וראש הישיבה ביקש להטיל עליו חרם כאשר אדם שנועד לרבנות הולך ללמוד מלאכה, יש בזה בזיון התורה. בגיל 12 חלה במחלת מעיים שליוותה אותו כל חייו הארוכים. הוא נישא והוליד ילדים ולאחר שאשתו נפטרה בטרם עת נשא לאשה את אמו של משה צמח, ממנה נולדו לו עוד ילדים. סבא צמח היה ציוני מסור כל חייו אך בגלל מחלתו לא העיז לעלות לארץ ישראל. הוא היה נוסע לכל כנס ציוני והיה נרשם לכל עליה, ואפילו קנה פעם חלקת אדמה ליד באר שבע.. לאחר שבניו עלו לא"י בשנות ה- 20 ישב וחיכה לנס. הנס ארע ב- 1935 כאשר משה העלה את הוריו לגבעת ברנר. סבא צמח אז 'ישיש מופלג' בן 63 סובב בין אוהלי וצריפי הקיבוץ הצעיר ותוך זמן קצר מצא את מקומו בסנדלריה כתפר נעליים וסנדלים. אימרתו אותה לא שכח משה שוב התגשמה: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות". כשביקר אוסישקין בג"ב בשנת 36' וירד מ'הבית הגדול' פגש בסבא צמח ושאל אותו לדעתו על החברה'. סבא צמח השיב לו:"לו היו 3000 משקים כמו ג"ב, היתה ארץ ישראל שלנו". סבא צמח השתתף בכל האסיפות כתב ביומן והיה מעורה בכל הנעשה. בגיל 70 הורה לו ד"ר גלזר להפסיק את עבודתו מחמת גילו הגבוה..סבא צמח עבר ל'רימון' והיה משגיח הכשרות במשך 17 שנה. כשחצה את גיל 80 וראייתו קצת השתבשה חשב לפרוש אך חברי 'רימון' ופינילה' וינשטיין בראשם ואפילו הרבנים דחקו בו להמשיך. לקראת גיל ה- 90 כשהוא כל שנה תוקע בשופר בבית הכנסת של הקיבוץ לצהלת הילדים החל גם ללמד את ה'הפטרה' לבני המצווה שהחליטו לעלות לתורה. בשנת ה- 40 לג"ב, ב- 1968 והוא כבר בן 96 שנה ציטט את הנביא ישעיה: "כנער בן מאה שנה יחיה" ופירש אותו: "כשארץ ישראל תהיה בידינו, אם מישהו מת בן 100 אומרים עליו, כמה צעיר היה, חבל. עכשיו כשארץ ישראל בידינו, צריכים לחיות, מן היושר ההוא". הוא אחל שלום שגשוג ושפע לקיבוץ ואריכות ימים גם לשאר החברים. בגיל 102 נפטר. חומר נוסף חוברת הזכרון למשה צמח 1994 ראיון ראשון עם משה צמח 1976