נקרא מאוחר יותר, אריה ישראלי. חבר קיבוץ ווהלין, עירני ובעל מרץ, מופיע באסיפות בדיבור נמרץ וביקורתי, גבר לענין, הבנות אהבו אותו. עזב בשנות השלושים המוקדמות, עבד בלשכת המס ברמת גן וסיים חייו בבית אבות ב'אפעל'.