יומבו נולד כאריה קופפר ב- 1908 בגליציה. בגיל שלוש וחצי עבר עם הוריו לברלין בדרך לאמריקה. האב חלה והמשפחה על ששת ילדיה נשארה בברלין. לאחר שאביו גויס לצבא האם עבדה ב'שוק השחור', קנתה מצרכים מכל מיני סוחרים וילדיה היו סובבים ברחבי העיר עם שק סוכר או קמח אותם היו מוכרים לבתי המלון. בין חבריו לשכונה היו חבריו לעתיד - זמי דרוקר, שלמה דגני, אהרן קשת, יוסל בומבך, יו ואחרים. גם בבית הספר נפגשו החברים מהשכונה ואליהם נוספו גם רודי כהן, יוסל קיטרון, צילי קשת, צבי אייזיק ועוד רבים. לאחיו הבכור קראו 'יומבו' בשל צבעם הכהה של בני המשפחה, וכך דבק השם גם באריה-יומבו הצעיר. כאשר חבריו הצטרפו להכשרה של 'חירות' יומבו המשיך לעבוד עם אביו והיה נפגש עם חבריו בעיקר בשבתות. הוא גם הצטרף להכשרות חקלאיות אצל איכרים לתקופות קצרות. ב- 1930 עלה יומבו במסגרת קבוצת 'חירות' לא"י. לאחר יום בקרנטינה ב'בית עולים' ברח לג"ב והצטרף לקיבוץ. יחד עם אריה חצור שמר בכרמים, אחר כך עבד במאפיה וב- 1936 היה לנהג מוביל לחם באוטו משא. הרפתקאות רבות עבר יומבו כנהג וכסקנד דרייבר גם בתקופת המאורעות וגם בצבא הבריטי אליו התגייס ב- 1940. יומבו היה כבר אז במרכז העניינים בגבעה, ואחד הרקדנים (מהורה עד פולקה) המובילים במעגל(על ניסיונות השידוך של אותם הימים סירב יומבו להתייחס..). במלחמת העולם השניה היה יומבו נהג בבריגדה והשתתף בקרבות במדבר המערבי יחד עם מונטגומרי. מרבית רשמיו מהמלחמה היו הנסיגות המפוארות מאיזור טוברוק ובנגזי וחוויות משותפות עם ולטר ליפמן שהיה מטפל בכלי הרכב. ב- 1942 עבר עם הבריגדה לאיטליה ונשאר שם עד גמר המלחמה ב- 1945. יומבו היה חבר ג"ב האחרון שפגש את אנצו סרני לפני הצניחה, הם בילו יומיים בבארי שבאיטליה. כשחזר לג"ב השתלב כנהג ב'תנועה' והיה בין נהגי השיירות לירושלים. גם הפעם שיחק לו המזל כשיצא בשלום מהשיירה לנבי דניאל. האוטו שלו קיבל פנצ'ר והוא נשאר מאחור ולא נפל בשבי או נהרג. לאחר ש'עבר בין הכדורים' השתחרר והיה נהג של בני מרשק. כשחזר לג"ב שוב קיבל את ההגה של המשאית וליווה את כל טיולי הילדים ברחבי הארץ. יומבו היה לחביבם של כל ילדי הגבעה ויותר מכל אהבו אותו גילי ורביב אותם היה מסיע יום יום לתל השומר. באחד מביקוריו בבתי החולים פגש את שרה שהיתה מרותקת למיטתה. זו היתה 'חיבה ממבט ראשון'. יומבו הביא אותה לג"ב בנימוק שהוא מאמץ בת ועד יומו האחרון הוא סעד אותה, סייע לה בציורי הפה המופלאים שלה ודאג לכל מחסורה.