רפי מייזלס רפי נולד ב- 1909 בברלין להורים שהגיעו מפולניה. האב ששאף ששלושת בניו יגדלו ללא 'הבעיה היהודית' ניתק את קשריו עם משפחתו ויהדותו ורצה שבניו יהיו גרמנים לכל דבר. לרפי הצעיר היה אח בוגר ממנו בתשע שנים, ברונו, ואח בוגר ממנו בשנה, הארדי, שהיה נכה, ורפי משעמד על רגליו (וזה קרה מהר) שמר והגן על אחיו ה'קטן'. בגיל 9 נפטר אביו והמשפחה נותרה ללא פרוטה. לרפי הקטן שהיה הולך עם אחיו הגדול לבית הכנסת לומר 'קדיש יתום' נודע שהוא יהודי, ובעזרת ידידים שנהגו להזמין את האלמנה ובניה לחגי ישראל למד על המסורת הארוכה. בנעוריו הצטרף רפי לאחיו ברונו שהיה קומוניסט פעיל ובגיל 12 הלך לקבוצת ילדים קומוניסטית. שם התוודע על עוולות העולם והחל להאמין שיש אפשרות ליצור חברה חדשה ובריאה. מאוחר יותר הצטרף לתנועת 'תכלת לבן' בה ערכו פעולות על ערכים יהודיים ואוניברסלים ובעיקר טיילו בטבע. רפי שהירבה לקרוא מגיל צעיר ביותר התרשם מאד מספורי החלוצים מייבשי הביצות ומפריחי השממה והחליט להיות יהודי, חלוץ בא"י. אימו ומשפחתו ראו בעיסוקיו האינטנסיבים בתנועה כמשובת נעורים חולפת וכשסיים את בית הספר ברכוהו כולם להמשך לימודיו. החלטתו לצאת להכשרה ואחריה לעלות לא"י נפלה על המשפחה כרעם ביום בהיר . אחיו ברונו הקומוניסט וה'דוד אפרים' עילוי בתורה קראו אותו לשיחה, אך ללא הועיל. באביב 1928 לאחר ביקור קצר בקיבוץ 'חירות' עבר רפי בן ה- 19 עם ספריו וחפציו להכשרה. העבודה הקשה היתה לאתגר עבור החלוץ הצעיר ויומו הגדול היה כשקיבל סוף סוף את המושכות מהאיכר. בכל יום א' היו נפגשים החלוצים הצעירים בהאמלן והיו יוצאים בריקודי הורה סוערים בכיכר העיירה. באחד המפגשים נעצר רפי ע"י שוטר בעבירה על חוקי המנוחה (שלאפשטונדה) המקודשים. ב- 1931 עלה רפי עם חבריו לא"י והגיע לג"ב. החלום היה למציאות, והמציאות היתה קשה מנשוא. רוח נכאים שררה בגבעה, חוסר עבודה ומצב חברתי בלתי נסבל. חלק מחבריו הותיקים מ'חירות' שהיו כבר בג"ב התנגדו לקבלתם לקיבוץ והזעזוע היה עמוק. רפי נשלח לעבוד בפרדסים בהתחרות עם הפועלים הערבים על מקום העבודה. רפי התעקש והצליח, למרת המחיר הכבד. פניו וידיו הבהירים נצרבו והוא סבל מכך כל חייו. עם הזמן והחברים הסתגל החלוץ הצעיר לחיים החדשים, השתלב מאד בחבורת הרווקים אותה הנהיג אריה חצור. נסיונותיו של אליעזר רגב ללמדו עברית עלו בתוהו והוא החליט לעבור למשמר העמק, שם עבד ולמד מהר את השפה. לאחר מכן גוייס למפעל רוטנברג שם פגש את חבריו מ'חירות' וג"ב ותוך כדי נשיאת מריצות העפר החליט לשוב לגבעה. בג"ב הוטל עליו להיות סדרן עבודה וכל בוקר היה יורד לרחובות רכוב על סוס, ומלשכת העבודה היה חוזר עם רשימת מקומות עבודה לחברים. בינתיים התחזק הקשר עם אלזה וב- 1934 נולד אורי ואחריו חוה ורפי היה לאב גאה ומסור. עוד גיוסים אליהם נשלח רפי היו בפלוגת העבודה בים המלח, במפעל האשלג ובקבוצת בניין בירושלים, מהם זכר לטובה את טיולי השבת. ב- 1939 נשלח מטעם 'החלוץ' לאנגליה לטפל פליטים הרבים שברחו מאירופה. רפי אירגן את הפליטים בחוות חקלאיות כדוגמת קיבוצי ההכשרה בגרמניה. בינתיים הצטרפה המשפחה לאחד ה'קיבוצים' בו כיהן רפי כמזכיר. עם תום המלחמה חזרו אלזה והילדים לג"ב. רפי שהכיר באנגליה את חוה, חזר איתה לארץ והשניים לאחר טיול מקיף בארץ, החליטו להשתקע בבית השיטה. רפי בעל הנסיון הקיבוצי עבד במספוא ובפלחה, היה גזבר ומדריך נוער עד שהוצע לו ללמוד הוראת מדעים מדוייקים. רפי שכל חייו למד בעצמו סיים את 'סמינר הקיבוצים' והיה למורה ומחנך בבית הספר . בינתיים נולדו לרפי וחוה 3 ילדים. לאחר שנים ארוכות כמורה וקדנציה אחת כגזבר עבר רפי להנהלת חשבונות,בה עבד עד שחלה ב- 1991. ביוני 1996 רפי נפטר. חומר נוסף רפי חוברת זכרון 1996