ארנסט זליגמן נולד בגרמניה ב- 1910 למשפחת בנקאים מצד האב והאם. המשפחה האמידה היתה מושרשת היטב בגרמניה הן בקהילה והן במוסדות השלטון. למשפחה המתבוללת היו קשרי משפחה ונישואין עם משפחות גרמניות ונדמה היה שאידיליה זו תשרור לעד. מלחמות העולם הראשונה ובעיקר השניה טרפו את הקלפים. ארנסט שסיים לימודי משפטים באוניברסיטאות פרייבורג, המבורג והיידלברג 'יצא' אל השוק האזרחי עם עלות היטלר לשלטון וגילה שחרב עליו עולמו. כל נסיונותיו להשיג סרטיפיקט לעלייה לא"י נכשלו. אחיו הצעיר היינץ - חיים עלה (לג"ב) ב- 1936 ואחותו סופי ב- 1939. ב- 1940 גורשה המשפחה לדרום צרפת והושמה במחנה ליד הרי הפירינאים. בנובמבר 1942 עם פלישת בנות הברית החל המרדף אחר היהודים גם בצרפת. ארנסט וידיד הצליחו להמלט לספרד ונעצרו ע"י הספרדים שהעבירו אותם בין בתי כלא שונים.ב- 22 בינואר 1944 עלה ארנסט על האניה 'ניאסה' שהפליגה לפלסטינה ב'דיל' מיוחד שנעשה עם הגרמנים ונחת בחופי הארץ בפברואר 44'. חיים ושפרה הביאו אותו לג"ב - אל 'המנוחה והנחלה'.ארנסט, המשפטן 'המובטל מאונס', דובר 7 שפות שלא בדיוק מצא את מקומו בג"ב, התנדב לצבא הבריטי ושירת במצרים עד תום המלחמה. בחופשות הכיר את ואלי ונולדו להם 2 ילדים.בשנת 1951 התחרש ארנסט ואיבד לחלוטין את חוש השמיעה. בעזרתה של אשתו המסורה ואלי הצליח ארנסט להשתלב בחיים בג"ב, בהנהלת חשבונות, ב'רימון' ואצל עו"ד האז בת"א שהתמחה בתביעות פיצויים מגרמניה. ארנסט היה בין מקימי הארכיון בג"ב ומעורכי היומן.חומר נוסףסיפור חייו לנכדו בן המצווה עמרי 1985