פריץ נולד בעיר קטנה ליד קטוביץ, פולניה ב- 1909 כבן הצעיר ביותר מבין שבעת האחים. המשפחה עברה לקטוביץ שם התחנך פריץ כאשר עיסוקו החביב ביותר היה נגינה עלי פסנתר איתו הגיע להישגים כבר בגיל צעיר ביותר. ב- 1928 הכיר את אילזה שלמדה רפואה ולאחר 6 שנים נישאו. הימים , תחילת עלית הנאציזם והזוג הצעיר יוצא הכשרה באורפלד שהמטרה, א"י וקיבוץ.במסגרת זו יצאו השניים לברלין לנהל בית ילדים שבו רוכזו הנערים שנפלטו מבתי הספר הנאציים. פריץ או כמו שכינוהו בחיבה 'שטרובי' היה המורה ואילזה אם הבית והנערים קיבלו הרבה ציונות והכנה לעליה.בשנת 1938 על אחת האניות האחרונות שיצאו מגרמניה עלו לארץ, ישר לג"ב. פרץ שהחל לעבוד במספוא ובעגלונות חלה ב- 1940 בשחפת וניצל בנס לאחר 9 חודשי אשפוז וסכנת חיים. עם ריאה אחת חזר למשק והצליח להשתלב במארג החיים הנרקם, גם בעבודה ב'רימון' ובעיקר בתחום החביב עליו - התרבות והפסנתר. יחד עם אילזה הוליד 3 ילדים.ב- 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה נפל בנו אורי על גדות התעלה. זה כבר היה מעבר לכוחותיו של פריץ והוא הלך והסתגר בעולמו הפנימי העשיר . הוא התמסר בכל מאודו לטיפול ביאיר בנו של אורי שלא זכה לראות את אביו וליווה אותו בכל מקום. ב- 1977 כ- 10 שנים לאחר נפילתו של אורי נפטר פריץ ממחלה קשה.חומר נסףיומן זכרון מרץ 1977