אילה נולדה בוילנה, ליטא בשנת 1909 למשפחה חופשית. אביה שלמד רבנות נטש את הדרך המסורתית, בבית דיברו רוסית והאמינו שיהיה טוב. במלחה"ע הראשונה ראתה אילה דרך החלון את הפליטים היהודים ואמה הסבירה לה שגם היא יהודיה. היתה לה מחנכת גרמניה שגם נמלטה במלחמה. אביה פתח מצבעה ליד מוסקבה בכפר רוסי שבו הם היו היהודים היחידים. לאילה היתה מורה פרטית ובגיל 7 כבר קראה את טולסטוי ופושקין. סטודנט לרפואה לימד אותה עברית ובגיל 11 היא למדה בב"ס קומוניסטי. באותם ימים לאחר הצהרת בלפור היתה התעוררות ציונית ואילה שהיתה חברה בתנועת נוער יהודית זכתה ב- 1919 ללחוץ את ידו היחידה של טרומפלדור לפני שיצא בפעם האחרונה לארץ ישראל. באותה שנה נעצר אביה במוסקבה. בעזרת קשריו הצליח לברוח וכל המשפחה חזרה לקובנה שבליטא. לאחר שנודע שחיהם בסכנה המשיכה המשפחה במנוסתה והגיעה לגרמניה. הוריה רשמו אותה לבית הספר היוקרתי 'ויקרסדורף' שם בילתה כמעט שנה. למזלם הצליח האב להבריח אבנים טובות בתוך שפופרות משחת שיניים וכך הם שרדו כלכלית. לאחר ברלין עברה המשפחה לקרמניץ,שם פתח האב מפעל. אילה השתלבה בתנועת הנוער הציונית והיתה למדריכה. שם פגשה את שורה שהיה מדריך נערץ דנציג והאהבה ניצתה. מכאן להכשרת 'חירות' הדרך היתה קצרה. תקופה זו הוקדשה למילוי המצברים היוניים שגם כך לא היו 'ריקים' אצל אילה ושורה. הם נשארו עוד להדריך תקופה של שנה וב- 1931 למרות ויכוחיה עם אביה בנוגע לעליה לארץ ישראל החליטהזוג הצעיר לממש את החלום ולעלות לארץ ישראל. המשך יבוא