בנימין נולד גרמניה ב- 1903 למשפחה ציונית שורשית שאבותיה הגיעו לגרמניה לאחר גירוש ספרד. כל אחיו הלכו לתנועות נוער וכאשר אחיו הבכור דוקטור קרל עלה ב- 1926 לארץ ישראל, כל קהילת מנהיים הנידה בראשה..משיגינע... המשפחה היתה מבוססת ובבעלותה היו עסקי רהיטים. הקהילה היהודית מנתה כ- 7000 נפש ואחיו של בנימין נטלו חלק פעיל בחיים הציבוריים והיו מוכרים גם לפרנסי העיר. כשעלה היטלר לשלטון המצב החמיר וב- 1937 עלה בנימין לא"י ונשלח ע"י מזכירות הקיבוץ לגבעת ברנר. הקליטה לא היתה קלה ולמרות הסביבה הייקית הגדולה וההשתלבות הטובה של בנימין בעבודה הפיזית הקשה, הוא זכר את הקשיים ואת 'חוסר השכל' שעל פיו התנהלו העניינים..מה שמצא חן בעיני בנימין היו חיי התרבות הענפים והגוון שבחברה הגדולה. על ידידיו של בנימין נמנו סרני ומילו כורה, שילוב מעניין. את ה'פילוג' זכר בנימין לרעה והיה בין אלו שחשבו שמהאסון הזה גבעת ברנר מעולם לא התאוששה. בנימין עבד בפרדס ואחר עבר לעבוד באורווה ובחצרנות, שם היה רצען - מתקן רתמות סוסים, מטליא פנצ'רים ומגפיים... ושאר מלאבות כפיים. יחד עם דיקי והנס הלר העביר ימים יפים אותם זכר עד יומו האחרון. בנימין בדרכו השקטה השקיף על חיי הקיבוץ והמדינה מהצד וחבריו הקרובים תמיד אהבו לשמוע את דעתו המלומדת על העניינים.