עמרם נולד כהרמן גרדנאור בגרמניה בשנת 1894. עוד בילדותו התייתם מאביו ואת מלאכת גידולו עשתה אימו. ב- 1913 סיים גמנסיה והחל ללמוד רפואת שיניים. לאחר שנת לימודים אחת החלה מלחמת העולם הראשונה ועמרם גוייס לצבא הגרמני בתור חובש. בתום המלחמה חזר לספסל הלימודים אותם השלים ב- 1920. עמרם שהיה בן למשפחה מתבוללת הושפע מגיסו הציוני וב- 1924 עלה לא"י והתיישב במסחה (כפר תבור). לאחר שהות קצרה הצטרף לקבוצת עין חרוד ופתח שם מרפאת שיניים. בשל מחלת אשתו נאלץ לחזור לגרמניה ושם עבד כרופא שיניים בעיר המלין. זיקתו החזקה לארץ הובילה אותו ליסוד 'ברית עולים' - תנועת נוער אליה הגיעו רבים מחברי ג"ב לעתיד. עמרם היה הרוח החיה של התנועה הן במישור האידיאולוגי (סיפורים על הארץ , חיי הקיבוץ) והן במישור הארגוני (ניהל ביד רמה את העבודה והקופה המשותפת). בסוף 1929 עלה לארץ והתיישב בת"א. הוא היה בין מייסדי הסתדרות רופאי השיניים ומנהלה הראשון. ביתו בת"א היה 'האכסניה' לחברי ג"ב ומקום מפגש תרבותי במשך שנים. למרות הקריירה המבטיחה של רופא בת"א עמרם ראה עצמו כחלוץ, בקיבוץ. ב- 1942 הגיע לג"ב ובמשך 30 שנה היה רופא השיניים של הקיבוץ. יחסו החם והנינוח לכל אדם, צניעותו וחיבתו לשירה ולתרבות הפכו אותו לאחת הדמויות החביבות והנדירות על הגבעה. עמרם היה חובב שירה וידע פואמות רבות בע"פ.מאות החברים והילדים שפקדו את 'הכיסא' במרפאת השיניים זוכרים היטב את חיוכו הנצחי ואת זמזום הנעימה המרגיעה ופחות את קול המקדחה המסתובבת.. חומר נוסף: חוברת זכרון מ- 1973 מכתבים במיכל 211