מאיר נולד ב- 1906 בבריסק שבליטא, למשפחה ברוכת ילדים. במלחה"ע הראשונה יצאה המשפחה כפליטים ונדדה ברחבי רוסיה. האם נפטרה בטילטולי הדרך. בתום המלחמה שבה המשפחה לבריסק, אחיו הגדולים של מאיר נתפסו לרעיון בניית "עולם חדש ויפה" ונשארו ברוסיה כדי להטות שכם וליטול חלק במלאכה. כעבור כמה שנים הוצאו שניים מהם להורג, את השלישי פגש מאיר לאחר פרידה בת 45 שנה..כשחזר מאיר לעירו והוא נער בן 14 המשיך בלימודיו והיה פעיל ב'שומר הצעיר'.בערב חג השבועות 1925 עלה לארץ ישראל והיה לחלוץ. הוא עבד בבניין, בסלילת כבישים ובכל עבודה מזדמנת. מאיר היה חבר ב'בחרות הסוציאליסטית", חבורה שריכזה את מיטב הנוער תחת ידו של ברל כצנלסון, וערכי התנועה היו יקרים לליבה עד מאד.מאיר היה עובד כפיים וראה בעבודה זו ייעוד. מאוחר יותר הצטרף ל'הגנה'. בינתיים הכיר את בת שבע, נישא לה ונולד להם בן ציון. ב- 1942 התגייס לבריגדה ועבר את תלאות המלחמה הנוראה. את חוויותיו הקשות בפגישה עם שארית הפליטה צרר במכתביו ליקירו בארץ.עם שובו מהמלחמה הצטרף לבת שבע ובנצי בגבעת ברנר, והחל לעבוד בבניין, עבודה שהכיר מתחילת דרכו בארץ. מיד לאחר מלחמת העצמאות מונה כאחראי על הרכוש הנטוש שהשאירו אחריהם הערבים שברחו מהארץ, ותפקידו היה למנוע ביזה ופגיעה ברכוש.לאחר מכן עבר לנהל את קואופרטיב 'התנועה' ושוב זכה להוקרה והערכה מכל מי שבא איתו במגע וקשר.בשיחה שנערכה לזכרו לאחר מותו סיפרו כל החברים על מאור פניו, רגישותו לכל אדם וערכי החברות שנרקמו ונוצקו עוד במי ה'בחרות'.חומר נוסףחוברת זכרון 1973