דב נולד בפינסק שבפולניה ב- 1909. במלחמת העולם הראשונה נפל אביו בשבי הגרמני והמשפחה פוזרה. דב נשלח בגיל 10 לבית יתומים ושם שמע לראשונה על ארץ ישראל והציונות וגם למד עברית. אל תנועת הנוער אליה הצטרף כדי לעלות לארץ הגיעה אשה מהג'וינט שתפקידה היה לעודד ילדים יהודים לעלות לפלסטינה. בינתיים שוחרר אביו מהשבי הגרמני וכשנודע לו על מחשבות העליה של בנו, התנגד בכל תוקף. למרות זאת, 'ארגן' הציוני הצעיר מישהו שיחתום לו, ובגיל 12 עזב ברכבת את פולניה יחד עם עוד 42 ילדים ונסע דרך וינה לטריאסט ומשם לארץ ישראל.השנה 1921, ודב שוכן אצל משפחה אומנת בירושלים ולאחר חצי שנה עבר ל'כפר ילדים' בעמק יזרעאל. בשנת 24' עבר לפנימיה חקלאית ובתור בוגר יצא בגיל 17 במסגרת ה'נוער העובד' להגשמה, בפתח תקוה. הצעירים חדורי המוטיבציה גרו במחנה אוהלים ואת מרבית זמנם העבירו בחיפוש אחר עבודה ובהפגנות. מפתח תקוה עברו לגבעת השלושה ולאחר איחוד עם קבוצה נוספת עברו לרחובות, שם קיבלו חלקת אדמה ליד ה'פלוגה' מגבעת ברנר. ב- 1930 היה דב בין 30 החברים שעברו לגור ליד הכפר הערבי נענה ויסדו את קיבוץ נען. בשנים הראשונות עבד דב בחפירת בארות ונטיעת פרדסים ועם פרוץ המאורעות הצטרף לחיל הנוטרים ואחר ל'הגנה'.במלחה"ע השניה היה מפקד גזרת גן יבנה ואימן את הנוטרים בכל האיזור. באחת מה'מסיבות' הכיר את בלהה, שעמדה על דעתה לחיות בגבעת ברנר - וב- 1943 הגיע לגבעה.שנים רבות עבד דב בפרדס והתמחה בענף ההדרים. הוא ניהל בהצלחה את מחלקת ההדרים ואחר כך ייסד הקים וניהל את בית האריזה הגדול 'תנובה אקספורט' ליד אשדוד. מאוחר יותר עבר לנהל את בית האריזה 'קלמניה' ליד כפר סבא. לאורך כל השנים שמר דב על קשרים עם חבריו - קבוצת מייסדי נען.לאחר שנים ארוכות בהם עבד מחוץ לג"ב, חזר הביתה והשתלב בצוות המוסך ואחר עבר לעבוד בכריכייה. דב שהתייתם בגיל צעיר ואת כל בגרותו עבר לבד, ניחן בבטחון וחוזק נאמנות ורגישות אותם הקרין על כל סביבתו. כחלוץ, שעשה את כל הדרך מעלייה לארץ בתחילת שנות ה- 20 כילד, דרך חיים מלאים בקיבוץ כאיש 'ההגנה' ואחר כנוטע ופרדסן - ראה דב במשפחתו ובקיבוץ את תמצית החיים.חומר נוסףחוברת זכרון 1985