אריה אשרוביץ, נולד בגבעת ברנר בשנת 1932 והיה מבניו הראשונים של הקיבוץ. בן בכור לאילה ושורה ואח גדול ליואב ודינה. בגיל 16, במהלך מלחמת יום העצמאות התייתם מאביו שורה. מספרים שבלט באמונתו בדרך הקיבוץ והתגייסותו לרעיון הקיבוץ. בתחילת שנת 1961 עברו הורי ואחותי הבכורה תמר לקיבוץ איל במסגרת עזרה לקיבוצים צעירים. קיבוץ איל היה באותה תקופה ישוב ספר קטן שהתקשה לקיים מסגרת חיים יציבה. אריה הפך תוך זמן קצר לדמות מרכזית בחיי הקיבוץ כאשר בנוסף לעבודה ניסה לבסס את התרבות בקיבוץ ועסק בהדרכת גרעיני נוער מתנועת מחנות העולים כדי להגדילו ולהרחיבו. בנובמבר 1962 פרצה דליקה במחסן התחמושת של הקיבוץ, אבא נפצע פצעים אנושים במהלך הניסיון לכבותה ואחרי יומיים נפטר מפצעיו. אנחנו חזרנו לגבעת ברנר. תמר, אחותי, נשאה עימה זיכרונות מתקופה זאת ואחרי השירות הצבאי יצאה לשנת שירות מאוחרת בקיבוץ איל ושם הקימה את ביתה. מזה שנים רבות תמר מרכזת את התרבות בקיבוץ. איל של השנים האחרונות הוא קיבוץ מבוסס כלכלית וחברתית ואנחנו רואים בפעילות של תמר סגירת מעגל והשלמת חלומו של אבא. כאשר הבנו במשפחה שיום השנה ה50 מתקרב חשבנו לציין אותו במקום באירוע קטן ומשפחתי. מזכירות איל היו אלה שאמרו שאחרי 50 שנה יש מקום להנצחה יותר משמעותית. בסוף חודש נובמבר התכנסנו, עם רב של משפחה, חברי קיבוץ איל בעבר ובהווה וחניכיו של אבא מתנועת הנוער לטקס שכלל הסרת לוט מלוח זכרון, דברי מזכיר איל ודברים אישיים שנאמרו על ידי בני משפחה ואנשים שהכירו את אבא בתקופת חייו באיל. פינת הזיכרון, מורכבת ממשטח חצץ ושני ספסלים ובמרכז לוח זיכרון. בחלקו התחתון פגזים מאותו לילה ומעליו תמונת ברזל של ישוב כפרי החי מאדמתו זהו למעשה חלומו של אבא. בחלק העליון תמונה של אריה על רקע שדות כותנה ומספר מילים לזכרו. כששבנו הביתה נרגשים באותו הערב, הבנו שטעינו שלא פרסמנו את דבר האירוע בגבעת ברנר, אז אם מישהו מכם שזוכר, עובר בסביבה הוא מוזמן להכנס לקיבוץ איל ושם ליד מגרש השעשועים ומול מועדון החבר ישנה פינה קטנה ומקסימה שיקרה מאד לליבנו. טלי (אשרוביץ) שמיר

אריה אשרוביץ