יוקי בתור ילד הייתי הולך לראות האח הגדול שלי עם שק הסוורים שלו על הראש, פורק סמיטריילר מלא שקי סוכר ברימון וכל שק זה שק ששוקל 50 קילו לפחות. ובמטר עם הפייפ בזווית הפה, מפרק את תבניות היציקה. מביט בך בפה פעור איך שאתה מתקן את תנור יציקת האלומיניום כשאתה תלוי הפוך. אח שלי, החזק. האגדה שהתהלכה בגבעת ברנר מספרת שיוקי, בגיוסים להובלת חבילות חציר מהשדה למתבן ברפת, יכול היה להניף את חבילות החציר עם הקלשון על עגלת ה- 12 טון, רק שהן בזוגות על הקלשון. אם הייתה חבילת חציר בודדת, היה מוריד חבילה מהעגלה ואז מניף את שתיהן יחד על העגלה. עדינות היד שלך שבקו אחד מלא הומור ידעת לאפיין כל דמות חבר ואירוע. ובמרפאה החברים העדיפו שאתה זה שתיקח להם את הדם. איך התגאית שכל ספרי התלמוד הבבלי שסבא נתן נוסבאום הביא מגרמניה, תופסים מקום של כבוד בבית הכנסת בנית עם איה משפחה לתפארת. גם שבחייכם שזורים דברים לא קלים. הטיפול והצרכים המיוחדים של גילי. המחלה של איה. מחלתך שלך המלווה בכאבים קשים. ועם כל זה נתת לאחרים מכל הלב כל כך הרבה ולעצמך ביקשת כל כך מעט. היית עבורי תמיד דוגמה ומופת. נתן כישוריו של יוקי היו מגוונים הן בכישרונותיו כתלמיד בכל המקצועות בבית הספר, ובהמשך חייו, בקורסים השונים שלקח בהם חלק. הוא ניחן בזיכרון מעולה, רכישת שפות, דמיון פורה. תחומי עניין כמו אמנות, ספרות היוו חלק מעולמו הרוחני. בנוסף לכך יוקי היה רב תחומי בכל מה שקשור לתבונת כפיים, החל משליטה מופלאה במכחול הציור ועד הדיוק בכיוון המזרק ללקיחת דם במרפאה. היה לו ידע גם במלאכות כמו מסגרות ובינוי - מה שאנו מכנים "הנדי-מן". יוקי היה מחובר להוויה הקהילתית של גבעת-ברנר לאורך כל חייו. הוא אהב את השדות, את הסוסים, ואת הדמויות שהקיפו אותו בילדותו, בנעוריו ובגרותו, ואהבה זו באה לידי ביטוי בשפע האיורים לכותרות ביומנים של גבעת-ברנר; במודעות על לוח המודעות בחדר האוכל שעסקו החל בעניינים פעוטים כמו הזמנה להרצאה, או חזרת מקהלה, בקשה לשמירת ניקיון ליד פחי האשפה, ועד פלקטים לכבוד חגים, הצגות ועוד. יוקי תמיד נענה לבקשתם של חברים רבים לאייר את הספרים והחוברות שכתבו. מידת ההתאמה בין הכתוב בחוברות לבין הציור שיצר בספרים ובחוברות אלה מעוררת בי תמיד פליאה, למשל כשאני מסתכלת על האיורים בספר "האוטו של יומבו" - איך צייר את אפי ויומבו בכל מיני מצבים עם הבעת הפנים והתנועה האופיינית לכל אחד משניהם, ולמרות שהציורים הם סטטיים, יש בהם חיים ותנועה. ברור לי שרק מי שיש בו אהבת אדם כזאת כמו שהייתה ביוקי, יכול לקלוט ולצייר בדיוק כזה את דמות האדם שאותו הוא מצייר, ואת כוונת האדם שכתב את הטקסט. יוקי אחי היקר והאהוב, כשאני נזכרת בך יש בי תחושה חמימה של קרבה ואמונה בטוב האפשרי. מיכל

יוחנן שטל