יוסף שטכר או בכינויו החביב יו נולד בפולניה ב- 1909, בן בכור להוריו. בגיל 3 עקרה המשפחה עקב מצוקה כלכלית לברלין. יו נשלח ללמוד ב'חדר' אך בגיל 10 שמע לראשונה על התנועה הציונית ושם החל המהפך בגישתו לחיים. יו היה לנער ציוני גאה. בגיל 16 החליט ללמוד מסגרות כדי להכין עצמו לעליה. הוריו התנגדו אך הצעיר העיקש עמד על שלו. בשנת 1930 עלה לארץ ישראל והגיע לגבעת ברנר הקטנה. עם עלית היטלר לשלטון ב- 1933 נסע חזרה לגרמניה, ארגן כסף והעלה את כל משפחתו, למעט אמו שנפטרה בברלין. בשנת 1934 התחתן עם איטקה ונולדו להם רעיה וציקי, יובל וחנה. בשנת 1942 גוייס כדובר גרמנית למחלקה הגרמנית של הפלמ"ח ושרת בה עד סוף מלחמת העולם. כשחזר למשק השתלב בעבודות המסגרות ובשנת 1947 היה בין חברי ג"ב שהגיעו לחוף ניצנים כדי לקבל את עולי 'שבתאי לוז'ינסקי'. יו ואיטקה היו גם בין החברים ש'נתפסו והוגלו' לקפריסין. לאחר שבועיים הוחזרו החברים אך יו נשאר במחנה כאחראי על הנוער היהודי. לאחר חופשה קצרה בארץ שב לקפריסין והיה בין 5 האחרונים לעזוב את האי בשנת 1949. יו האיש לכל משימה גוייס שוב, הפעם לעבודה במחלקת הקליטה של הקיבוץ המאוחד ואחר כך למחלקת הפיצויים מגרמניה. לאחר שמילא תפקידים אלו חזר למשק, לעבודה במסגריה ובשנת 1958 יצא לעזרת קיבוץ נתיב הל"ה שעלה על הקרקע. עוד 10 שנים חלפו, המשפחה גדלה ושוב יו נקרא לדגל, הפעם לעזרת קיבוץ גלגל בבקעת הירדן. יו הצעיר בנפשו השתלב היטב בין הצעירים שהיו כבר כמעט בגיל נכדיו. 20 שנה לאחר שסייע לנתיב הל"ה חזר לשם לסייע בעבודות מסגרות. בשנותיו האחרונות עבד כמחסנאי ב'מטר' וכאבא-סבא יחד עם איטקה למשפחתו העניפה.