ישע נולדה בשנת 1883 בניו יורק, ארה"ב למשפחה עשירה ומתבוללת. היא למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה. בגיל 25 התקרבה לתנועה הציונית ולראשיה וב- 1919 עזבה את חיי הרווחה ועלתה לארץ ישראל. ביתה הראשון היתה בירושלים. לאחר מספר שנים עברה להתגורר ברחובות וניסתה להתקרב לעדה התימנית ואף אימצה ילדה בשם תמר. ישע היתה לחברה ב'הסתדרות הנשים הציוניות' וגייסה כספים לאחזקת גני הילדים במושבה. אך חלומה היה לגור בסביבה כפרית וגבעת ברנר הסמוכה היתה לביתה השני. משה שמיר בספרו 'יונה בעיר זרה' מספר על ישע (הוא קורא לה שלי שטיינר). ביתה היה פתוח להרבה אישים חשובים בישוב אז. הנרייטה סאלד, מניה שוחט, הנציב העליון הרברט סמואל, חיים וייצמן ואשתו. אחרי 10 שנים ביקשה ישע להצטרף לגבעת ברנר. חברי הקיבוץ שביקרו אותה בביתה המפואר שנראה להם כארמון לעומת אוהלי הגבעה, התלבטו כיצד לקלוט את ישע ואת חברתה הטובה לאה ברלין בחברה הבנויה על שוויון ולהבטיח להן תנאים נאותים ועבודה. הפתרון - בית הבראה צמחוני בג"ב בכספי ישע כאשר השתיים מתגוררות בו ומנהלות אותו. הבניה ארכה מספר שנים ולישע סודר בינתיים חדר ב'בית הגדול'. בית ההבראה שהוקם ארח חולים ומבריאים חיילים ופצועים ושימש גם כמרכז רוחני לאנשי האוניברסיטה מירושלים, ליהודים מארה"ב, סופרים, אמנים. הקשר עם החוגים האלו העשיר את חיי הרוח בגבעה. ישע העבירה חוגים בפילוסופיה הודית ועל שפינוזה. בכל אותם שנים כתבה ישע ספרים ושירים באנגלית. ישע נפטרה לאחר מחלה בנובמבר 1938. בהספד עליה נאמר: "בגוף החלש והתשוש הזה שכנה נשמה גדולה ואצילית, טהורת לב. היתה בה אהבה גדולה לכל אשר נברא בצלם אדם ולכל גילויי הרוח האנושית, אמונה באדם. חיים בן אשר כתב עליה בחוברת הזכרון: "האשה החכמה בגבעת ברנר. החכמה במובן העברי הקדום. ועתה - נחפש נא דרך להנחיל את סוד האשה הזאת, החכמה והמחנכת בנשי ישראל , לילד אשר חי בתוכנו ואשר יבוא אלינו מתפוצות הגולה. היי שלום ישע - מן הפרחים, מן הילדים ומן החברים... בשירה 'חתימה' כתבה ישע: "משוררים דוויים, תוך יסורי הגיג עורגים אל הדממה זו לא יכולו להשיג". ספריה עזבונה ומאמריה שמורים בארכיון גבעת ברנר. לקורות חייה בהרחבה הקליקו כאן.