רחל נולדה בליטא 1914 למשפחה גדולה חמה ומבוססת. כל ארבע הבנות והבן למדו בבתי ספר יהודים והעתיד נראה לא רע. בגיל 18 יצאה רחל להכשרה בממל, עיר נמל בליטא שם התוודעה אל החלוצים הרבים שנהרו מכל רחבי המדינה ואל השליחים שהגיעו מא"י לחזק את ההכרה הציונית של הנוער. בהכשרה פגשה במרדכי, שהיה פעיל בכל תנועת 'החלוץ' בליטא. הסרטיפיקטים שהגיעו לליטא ניתנו בעיקר ליהודי גרמניה שנאסר עליהם לעבוד בליטא ולותיקי ההכשרה. פעמיים ויתר מרדכי על זכותו לעלות כדי להשאר עם רחל. לפני שיצאו לדרך התחתנו רחל ומוטקה בממל והספיקו להגיד שלום למשפחותיהם שלא שמחו על ה'עליה' הצפויה.הדרך עד נאפולי היתה קלה לעומת המסע באניית הבקר 'אטרטה' שלקחה את בני הזוג, כבר אז וילנאי, לחופי הארץ. לאחר הירידה הדרמטית בחוף נהריה בפברואר 1938 הגיעה רחל לג"ב ושמחה לפגוש את ידידיה משה ובתיה גרשונוביץ וחברים נוספים מממל.בג"ב עבדה במטבח, בבית ההבראה, במטבח הורים וכמטפלת בגן ובבית הספר. אבעת הבנים שנולדו רק חיזקו את הקשר לג"ב. המעבר למתפרה בהחלט התאים לרחל שנהנתה מכל רגע. לאחר שעות העבודה היה בית וילנאי הומה מילדים (חלק מאומצים) ומאורחים שהגיעו מכל רחבי הארץ. במרץ 67 נפל חנוך בזמן אימון בבית הספר לקצינים. החיים נעצרו ונדמה שתמו. שמחת החיים הוילנאית נאלמה ורק בתעצומות נפש עילאיות ועזרה וחום מהמשפחה המורחבת הצליחו רחל ומוטקה להמשיך.