משה נולד ב-6.9.1905 בברמן שבגרמניה להוריו ליאופולד ובטי פרוילינג. הוא היה הצעיר במשפחה בת אחד עשר ילדים. בהיותו בן תשע נתייתם מאמו ובגיל שמונה עשרה גם מאביו. מכאן ואילך עמד ברשות עצמו, עבד ולמד את העבודה בבית-חרושת לאריגים ונעשה לסוכנו. בשנים הללו הצטרף לתנועה הסוציאליסטית הכללית. עם עליית הנאצים לשלטון פוטר מעבודתו ומצא עבודה כמנהל חשבונות בבית מלאכה לנעליים. באותה תקופה מצא קשר ל"החלוץ". בשנת 1934 הצטרף להכשרה בבלנקנזה-ריסן ועבד בעבודת חוץ בתור גנן. הוא נמנה עם קבוצת "מענית", וכשקבוצתו עלתה ארצה נקרא למרכז "החלוץ" ועבד בו שנתיים כגזבר. אותה תקופה הכיר את ליזה רובן ואחרי כן שעלו לארץ ב-1936 נישא לה. הם נקלטו בקבוץ גבעת השלושה ושם נולד בנם דן. תחילה עבד בסבלות בנמל תל אביב ואחר כך הלך לעבוד ברפת שהייתה אז עבודה קשה וחלוצית. בשנת 1942 עברה המשפחה לגבעת ברנר. משה המשיך לעבוד ברפת של גבעת ברנר. הוא רכש ידע רב בתחום זה ועד מהרה הגיע לריכוז הענף. הודות ליוזמתו הייתה גבעת ברנר מהראשונות אשר עברו מחליבה ידנית לחליבה מיכאנית. הוא היה בין מייסדי האגודה להזרעה מלאכותית. עם היותו מרכז הענף מצא לו גם פנאי להדריך את הרפתות של כיסופים ופלמ"ח-צובא. מסירותו לעבודה לא השכיחו ממנו את חיבתו למוסיקה והוא השתתף במקהלה המקומית ובמקהלה המקובצת של הקיבוץ המאוחד. הוא היה איש משכיל ומתעניין בתחומים רבים, נעים שיחה ובעל חוש הומור. בשמונה השנים האחרונות עבד ב"משקי הקבוץ" ובמזכירות הקבוץ המאוחד. נפטר ב-8.9.1967

משה רון