אהרון נולד בפולניה ב- 1906 למשפחה מסורתית ברוכת ילדים, כ- 8 ילדים. בן 8 היה כשפרצה מלחה"ע הראשונה, וכילד זכר דוקא את יחסם הטוב של הגרמנים ליהודים. כשבגר התגייס לצבא והיה חייל מצטיין. כשחזר, המשפחה גרה בלודז', לא מצא את מקומו וכמו צעירים רבים החליט להצטרף לקבוצת הנוער ולעלות לא"י. בגיל מבוגר יחסית הגיע לקבוץ הכשרה קונין, שם 'בלט' כעירוני מסודר בין הצעירים מהעיירות הנידחות. מהר מאד התרגל לחיי הקיבוץ, הכיר את מאשה אותה נשא לאישה בעיירה שלה. בקונין לימד אותו מישהו לתפור במכונה ולגזור עורות. ב- 1936 עלה הזוג הצעיר לא"י, והגיע לקיבוץ דפנה, שאז נקרא גבעת מיכאל, ששכן ליד נס ציונה. באותה תקופה היו המאורעות בארץ וכל הסבלים הערבים לא הגיעו לעבודה. אהרון וחברים צעירים נוספים גוייסו כסבלים ועבדו שנה בנמל תל אביב.עם פירוק גבעת מיכאל עברו אהרון ומאשה לנס ציונה לתקופה קצרה ושם נולד אפרים. מרבית חבריהם כבר הגיעו לגבעת ברנר וכשפגש אליעזר רגב את אהרון ושמע שהוא תפר, הציע לו מיד עבודה כסנדלר.24 שנה עבד אהרון בסנדלריה והיה מעמודי התווך של הענף החשוב באותם ימים. כל נעלי החברים /ות לערב ולבוקר, לעבודה ולשבת, כל סנדלי הילדים, אפילו פועלי 'רימון' הלכו ב'אופנת עצמוני'..ממשפחתו הגדולה של אהרון נותר רק אח אחד, כל השאר נספו בשואה.בינתיים נולדו אמנון ובתיה, אהרון השתלב בחיי התרבות של ג"ב, היה שחקן פעיל בהצגות ומילא תפקיד חשוב ב'אחי גיבורי התהילה' ובהצגות אחרות, שר במקהלה של פינטוס, והספיק להיות גם נוטר 'אנגלי'.אהרון ששם משפחתו היה גולדברג החליט לעברת את שמו - 'ברג', הר , הפך להר עצמון, אך אמנון עצמון נשמע לא טוב לאוזן המוזיקלית, ובעזרת ה'יוד' - היה לעצמוני.עם חלוף השנים, לצערו הרב, עזבו הילדים את ג"ב ואהרון השתלב ב'בנגלי' - שוב כתפר עורות מעולה, הפעם הכין תיקים וארנקים. בראיון שחנה שטראוס עשתה עם אהרון ומאשה ב- 1988 סיפרו לה שניהם על הזדהותם עם חיי הקיבוץ ו'אכזבתם' על השינויים החלים בו. הם הבינו שכל דור בוחר את דרכו.כשמאשה חלתה טיפל בה אהרון במסירות גדולה, וכ- 7 חודשים לאחר מותה נפטר.חומר נוסף בראיון עם חנה שטראוס 1988