לואי נולד ב-13.11.1907 בעיירה ליד טילזיט ללונה ולואי ולישבסקי. אביו נפטר חודש ימים לפני היוולדו, לואי נקרא כשם אביו-לואי. אביו היה בעל חווה, זה היה דבר לא אופייני, יהודי בעל קרקעות. ב-1913 הם מכרו את הכל ועברו לטילזיט. לואי סיים שם שמונה שנות לימוד. הוא הצטרף לתנועת "החלוץ". בשנת 1926 הצטרף לקבוצת "חירות" ועלה איתם לארץ ולגבעת ברנר בשנת 1929. כאן פגש את צביה לוין ויחד הקימו משפחה ובית. נולדו להם שלושה ילדים, ניצה, דליה ודוד. מאז עלה לואי לארץ, עבד בכל עבודה קשה החל מבניית תחנת נהריים, סלילת כבישים, הבאת מים בדרך לא דרך מרחובות, ובסוף היום עוד שרו ורקדו במלוא המרץ. לואי היה רקדן פולקה מובהק, בקי ורגיל בקרקוביאק וחבר כבוד במסדר רוקדי הרונדו. רוב שנותיו הראשונות בקבוץ היה לואי רפתן וזה כלל שלוש חליבות ביום מלבד יתר עבודות הרפת. הוא נבחר להקים פה את ענף הצאן. לואי השתתף בקניית הכבשים מערבים בבית שאן בשנות הארבעים. בעבודתו התגלה בכישרון רב, ולא פחות בחינוך ילדים לעבודה. בעת עבודתו בדיר, שפעה מתוכו אהבה לטבע ולבעלי החיים, שהדביקו את הדור הצעיר שעבד במחיצתו. העבודה בצאן הייתה רצף של תרגילים מבריקים, למשל, לכפות את הרחלה לפני הגז, להניף אותה אל שולחן הגז בלי לבזבז כוחות, לגזוז בלי לפצוע אותה, לקעקע מספר באחת מאוזניהן, לכוון את זליפי החלב לדלי, השחזת מגזזים, תיקון רתמות, רקיחת תרופות ומתן זריקות, טיפול בכדים ועוד. הוא חיבב את עצמו על הילדים שעבדו בדיר וחיבב על הילדים את העבודה הקשה, המסריחה והמלוכלכת. בימיו היה ענף הצאן הענף המבוקש ביותר אצל הילדים. הנוער שבגר מאז, שמר איתו על קשר מתוך אהבה והערכה. בשנותיו האחרונות עבד במשתלת עצי נוי. היה אחראי על מחסן הכלים ועל התקנת ארוחת הבוקר לעובדים, "מוסד אוכל" בלתי נשכח. לואי נפטר ב 14.2.1992