דוד דלה נולד ב-21.3.1915 בברלין, בן שלישי אחרי שתי בנות, ליצחק ורוזה בכנר. המשפחה שמרה על הקשר עם היהדות. דלה למד בבית הספר של הקהילה היהודית. בגיל הנעורים הוא היה מושפע מחיי התרבות הגרמנית שבברלין, ספרות, קונצרטים, הצגות תיאטרון, מיטב האמנים והשחקנים. באותה התקופה נתקל דלה הנער בסימני אנטישמיות ראשונים. המשפחה החלה לחשוב על הגירה. דלה הצטרף לתנועת "החלוץ" לקבוצה אשר הקימה את בית "החלוץ" בברגשטרסה. מכיוון שהמשפחה שמרה על אזרחות פולנית, דלה חייב היה להתייצב ולשרת בצבא הפולני. הוא עבר זמנית לדנמרק ומשם חזר לגרמניה על מנת לעלות לארץ. בשנת 1936 עלה לארץ, למרות חלומותיו על התיישבות חדשה עם חבריו, הם הצטרפו לגבעת ברנר. אחרי שנה הוא התקבל לחברות וגויס לחצי שנה שהתארכה לשלוש שנים לעבוד בים המלח. בסדום נתקבל לשורות ה"הגנה". שם עבר את האימונים הראשונים, משם יצא לטיולים באיזור. בהיותו שם שמע על ההתפתחויות באירופה. על ליל הבדולח, על גירוש אביו לפולין. משפחתו הייתה כעת מפוזרת על פני העולם כולו, גרמניה, פולין, ארץ ישראל ואמריקה הלטינית. בסדום היו שוב חלומות על התיישבות עצמאית, אך לא התממשו. התחילו כעת המאמצים להביא ארצה את ההורים, אך ללא הצלחה. פרצה מלחמת העולם. דלה חזר לגבעת ברנר והתחיל לחפש לו מקום עבודה. נכנס ל"בישול ריבה" שהיה אז "רימון" בתחילתו. עם גמר המלחמה הגיעה ידיעה שהאם חיה. אחרי מאמצים רבים הצליחו להביאה ארצה. האב נספה כנראה באושוויץ. בשנת 1949 נישא דלה לגיטה ליכטנשטיין ונולדו להם שלושה ילדים, יצחק, אורנה ונעמי. במשך הזמן מילא דלה תפקידים שונים בסידור עבודה ובוועדות שונות. כמו כן נשלח לעזרה למשגב עם, לבית גוברין ולייט"ב. לבסוף מצא את מקומו בגינות נוי, שם התמיד כל השנים האחרונות. ב"שבעה" סיפרה אחת החברות למשפחה, ש דלה אמר לה רגע של גילוי לב, שעל שני דברים שעשה הוא שמח. על כך שבחר במקצוע הגננות ועל כך שיש לו את גיטה. דלה נפטר ב-17.3.1991.