"חנה הייתה הסבתא הכי טובה בעולם", מספר דורון נאווה (54), חתנה של חנה שחף, על חמתו האהובה, שהלכה לעולמה בגיל 78 אחרי שחלתה בקורונה. שחף נולדה בקיבוץ גבעת ברנר. בצבא שירתה כמ"כית בנח"ל, שם הכירה את בעלה אהרון. השניים נישאו והקימו בית במושב מולדת שבגלבוע. אחרי 13 שנים במולדת הם עברו לקצרין כאקט חלוצי של יישוב הגולן. אחרי 35 שנים בקצרין חזרה חנה לחיות במולדת, לצד בתה אורית ונכדיה. "חנה התגוררה רוב חייה בקצרין ועבדה במוזיאון עתיקות הגולן כמדריכה", מספר דורון. "היא מאוד אהבה את הגולן, הכירה כל פינה בו ונחשבה למומחית בתחום. היא עשתה אינספור הדרכות והדריכה מבקרים רבים, ישראלים ותיירים, שהגיעו לסייר בגולן. היא עזבה את הגולן בלב כבד כדי להיות קרובה לבתה במולדת. היא הייתה התופרת המיתולוגית של המושב, לכל בעיה היא מצאה פתרון, ובמקביל עבדה כרפלקסולוגית ופדיקוריסטית. היא הייתה בריאה ופעילה, והתנדבה בעזרה לקשישים במושב". בשנה האחרונה, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, שחף נשמרה ומיעטה לצאת. כמו רוב בני גילה, רוב הזמן שהתה בבית. בשבועות האחרונים הקורונה הכתה במולדת, וגם היא נדבקה. "היו לה תסמינים מובהקים והיא נבדקה ואומתה מספר ימים לאחר שחלתה", מספר חתנה. "כשהמצב החמיר העברנו אותה למחלקת קורונה בביה"ח העמק בעפולה, והיא נאבקה על חייה במשך חמישה ימים עד שנפטרה. בעצב ראינו את ההידרדרות במצבה. בימים הראשונים עוד הייתה לנו תקווה שהיא תצא מזה כי היא אישה חזקה, אבל לאסוננו הקורונה הכריעה אותה". שחף הותירה אחריה שלוש בנות ובן, 12 נכדים ושני נינים. (פורסם ב'ידיעות אחרונות' 25.1.2021)

חנה שחף