נחום נולד בקיץ 1952, הבן הצעיר למילו וחיה כורה. נחום החל ללכת בעצם לרוץ כבר בגיל צעיר אבל לא היתה לו סיבה אמיתית. החגורה של מילו כבר התרפטה ובכלל, מילו גילה יחס אבהי מיוחד לבן זקוניו. בכיתה א' נחום נהנה (נענה) מאד ולכן החליט בצעד יוצא דופן לעשות אותה שוב. את ההצלחה לא ניתן היה לעצור ונחום דהר ללא בעיות עד כיתה ח'. ארוע מיוחד שנעל את אותה שנה היה 'דו קרב בצהרי היום' שהתנהל באיזור המזבלה שמאחורי משק בית ספר. בסיום יום הקרב פונה מ.מ מהשטח ל'קפלן' במצב בינוני. רובה הטוטו הוסלק והנערים המעורבים הופנו לקצין מבחן. באותם שנים עשה נחום הסבה מקצועית ונחת לידיו המיובלות ושחורות הציפורן של מורו ורבו - אליהו סיאקי, מנהל המחלקה הגרמנית במוסך גבעת ברנר.כישוריו הטבניים של נחום התגלו מיד והוא קודם בסולם עד שהגיע לדרגת משפץ ראשי של כלים חקלאיים בכלל וקומביין השעועית בפרט. וכך בשיא תהילתו גוייס לצבא והגיע לסיירת הצנחנים יחד עם 3 מחבריו לכיתה. גם בצבא התגלו כישוריו הטכנים הייחודים בתחילה כרגם ועד מהרה בכסא הנהג של הג'יפ. שלוש נקודות שיא סימנו את הקריירה הצבאית של נחום: הראשונה במצעד 25 שנה למדינה בו הוביל את הטור הרגלי בירושלים יחד עם עוזי יאירי, השניה - הפעולה במחנות הפליטים בטריפולי והשלישית - ירי המרגמה בכינון ישיר ל..8 מ'.. מתרגיל האש ההוא הגיעו נחום וגיורא לרמב"ם ומפקד הרתק רס"ן ש.מופז נסק עד שהיה לרמטכ"ל..נחום שוחרר מהצבא ופתח בקריירה של מפעיל ציוד מכני כבד וקטפות כותנה אותה הפסיק רק לצרכי טיול ביבשת אמריקה. לאחר שגילה את אמריקה ואת מסתורי ניו יורק חזר לארץ (וכמו בכיתה א') התחתן פעם ראשונה עם ויוי פ. ולאחר שהבין שזו לא הדרך נפרד ממנה ונשא לאשה את בוורלי ונולדו לו 3 ילדים. לפני 20 שנים נחום פתח (יחד עם רפי גלס) מסגריה ("כורה-גל") באיזור הוד השרון וחזר להיות מסגר אמן עם ידיים מיובלות ושחורות ציפורן כמו למורו ורבו שבינתיים הזדקן והוריד הילוך. בזמנו החופשי מדווש נחום באופני הרים וכביש ושועט ב'שביל ישראל'...