יערי נולד כאלברכט ונדרוולדה באמדן שבגרמניה ב- 1906. בגיל 15 הצטרף לתנועת 'בלאו וייס' ושם התוודע לרעיון הציוני וגם למסורת היהודית. בבית משפחת שטיין, עם חברו הנס שטיין (עקיבא אבני) ואחיותיו ויחד עם בן דודו אלפרד החליט ללכת להכשרה של קיבוץ 'חירות' בהמלן. שם פגש ברופא השיניים ד"ר עמרם גרדנאור שיחד עם דב סדן הרביץ תורה וציונות בחניכים הצעירים. ב- 1928 עלו חלק מחברי 'חירות' לא"י. יערי להבדיל מחבריו נשלח כרועה צאן מחליף לעין חרוד. המפגש עם חברי הקיבוץ הותיקים לא היה קל, אך יערי התגבר. חומר נוסף ראיון עם חנה שטראוס 1983 סדרה של אסונות שפקדה אותו עם פטירתם ללא עת של עליזה פאס, לוצי פיסר ובן דודו אלפרד וגעגועים לחבריו - החזירה את יערי לגבעת ברנר. המציאות הקשה של חוסר עבודה לא שברו אותו, יערי יצא לעבוד בים המלח ואחר כעגלון עם הפרדה 'מישקה'. יערי היה שנים רבות מרכז קניות וב- 1947 נכנס לועדת הבריאות שם התמיד למעשה עד סוף הדרך- זה היה מפעל חייו. בזמן ה'פילוג' היה יערי אחד המפאייניקים היחידים שהתקומם נגד הרעיון של ל'לעזוב בית - על רקע אידיאולוגי. בראיון (מומלץ מאד לקרוא) הוא סיפר איך יצא לטייל בשדות עם בנו הקטן רוני - כדי לקבל החלטה, אם לעזוב לנצר. רוני כלל לא היסס ואמר לו: אני ואמא נשארים. יערי היה כל חייו אדם מעורב ותורם והיה בין הותיקים המעטים שקיבלו את רוח השינויים בקיבוץ בהבנה.