מילן הייתה בת יחידה. אביה נהרג כאיש המחתרת הצרפתית ב "רזיסטנס" במלחמת העולם השנייה כשהייתה בת ארבע. גדלה בילדותה בפנימייה במנזר. מילן ואמה גרו קרוב לפריז באזור "קורבובאה". בגיל תיכון עזבה את הפנימיה ולמדה בב"ס רגיל. מילן דיברה ארבע שפות - צרפתית, אנגלית, גרמנית ועברית. הגיעה לארץ כמתנדבת אחרי "מלחמת ששת הימים" לעבוד בחפירות ארכיאולוגיות, התענינה בארכיאולוגיה. בפריז עבדה במקצוע של תרגום מסמכים מאנגלית לצרפתית. הייתה מוכשרת מאד לשפות. לשמחתי זה עבר לילדנו. כשהגיעה לארץ, אמרו לקבוצה שהחפירות בוטלו והביאו אותם לגבעת ברנר לעבוד כמתנדבים. זה היה בקיץ והיא עבדה אז בכרם כמה חודשים והתחברה מאד לשלמה דגני. משפחת דגני היו שכנים צמודים (קיר משותף) של הורי בשיכון א', אבל אז עוד לא הכרתי אותה. עם סיום הקיץ חזרה לצרפת. גם עבודתה בכרם וגם הטיולים במסגרת המתנדבים, התאהבה בארץ וכששמעה שיש כאן אולפן לעברית החליטה שהיא רוצה ללמוד את השפה. היא התפטרה מעבודתה בפריז ובאה לגבעת ברנר ללמוד באולפן עברית. בתקופה זו הכרתי את מילן. אני גרתי אז במיליונרים בצריף. באותו הזמן הייתי שלושה חודשים ב"רופין" בקורס רפת ונעדרתי כל השבוע, הצעתי למילן: "אולי את רוצה לגור אצלי?" היא הייתה מאושרת. היה לה חדר רק משלה (המתנדבים גרו 4 בחדר). נפגשנו בשישי שבת. היחסים בינינו התפתחו לרומן. מילן אהבה מאד לטייל לכן החלטנו לצאת לטיול גדול באירופה כשהבסיס כמובן פריז. לשם כך לקחנו חופש והלכנו לעבוד על מנת לאסוף כסף לטיול. מילן עבדה אצל קבלן נקיון חדרים בבארות הנפט באבו רודס (דן רון היה אז הטיס של החברה במקום), אני עבדתי על טרקטור 8 D באיזור ים המלח ובציר הג'ידי בסיני. לאחר סיום העבודה מילן החליטה להתגייר על מנת שנוכל להינשא בחתונה יהודית. היא למדה לגיור אצל משפחה ברחובות וגם אצל משפחה בקיבוץ חפץ חיים. לבסוף עשתה את מבחן הגיור, עברה בהצלחה והתקבלה לחיק היהדות. באביב 1970 יצאנו לטיול גדול באירופה. קנינו מכונית קטנה "סיטרואן דה שוו" וטיילנו כחצי שנה באירופה. ב 24 לדצמבר 1970 התחתנו. נולדו לנו ארבעה ילדים מקסימים - אורלי, יורם, נמרוד ומיכאל. נכון להיום (2018) נולדו לנו תשעה נכדים. מילן עבדה במספר מקומות: בבית ההבראה, בחממות הורדים עם פיץ עמירם, הייתה מנהלת המתנדבים במשך מספר שנים ומכיוון שהיא בעצמה הייתה מתנדבת, הכירה היטב את הנושא וידעה לטפל ברגישות אך בנחישות באנשים. כשנמרוד ילדנו השלישי היה בן ארבע החליטה מילן ללכת ללמוד קורס לאחיות מוסמכות בקפלן במסגרת לימוד של אימהות (לימודים של ארבע שנים במקום שלש שנים). מילן סיימה את הלימודים וקיבלה את התואר אחות מוסמכת כאשר הייתה בהריון מתקדם עם מיכאל. בהתחלה עבדה מילן במרפאה כאחות ומאוחר יותר קיבלה על עצמה את ניהול המרפאה. כחודש לאחר לידתו של מיכאל הרגישה מילן גוש בשד. הלכה לבדיקה ולקחו לה ביופסה מהמקום. בד"כ כשיש תוצאות חיוביות קוראים מיד לאדם על מנת להתחיל כמה שיותר מוקדם בטיפול. במקרה שלה, עבר כחודש ימים והיא הלכה לקבל את התשובה. הרופא שקיבל את פניה, ללא שום רגישות, בישר לה על מחלת סרטן השד שהיא חולה בה. מילן אפילו לא סיפרה לי שהיא הולכת לקבל את תוצאות הבדיקה. כשחזרתי הביתה אחר הצהריים מצאתי אותה מנקה את הבית נסערת כולה. כאשר סיפרה לי הייתי בהלם. לאחר שהתעשתנו, מילן פנתה לבית חולים הדסה וטופלה אצל ד"ר תמי פרץ שטיפלה בה לאורך כל מחלתה. מילן עברה טיפולים קשים של כימותרפיה והקרנות. מילן שרדה את המחלה קרוב לשמונה שנים. ב 29 ליוני 1995 כשהיא עדיין לא בת חמישים הלכה לעולמה.