שלמה בר שביט נולד בשנת 1928 בירושלים בשם שלמה פרידמן. גדל בתנאים קשים עם הורים גרושים. בגיל צעיר עזב את הבית ונדד בין מוסדות חינוך לנוער וקיבוצים, ביניהם שנתיים בגבעת ברנר, עד שהגיע למוסד החינוכי "השומריה" במשמר העמק. בקיץ 1946 נבחן לבית הספר הדרמטי שליד "הבימה" והתקבל לשורותיו. ב-1948 התגייס לפלמ"ח. היה שחקן בלהקת הצ'יזבטרון. סיים את ביה"ס הדרמטי של "הבימה", ומאז 1949 היה חבר שחקן בתיאטרון הלאומי "הבימה". היה המנהל האומנותי של תיאטרון "הבימה", בין השנים 1977-1979. גילם כמאתיים תפקידים על הבמה במחזות קלאסיים, מודרניים, יהודיים, ישראליים במחזות-זמר. תפקידים אלה גילם ב"הבימה", בתיאטרון ה"קאמרי", בתיאטרון בית-ליסין, בתיאטרון באר-שבע ובהפקות פרטיות. כתב וביים הצגות ילדים, השתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה. היה בין מדליקי המשואות בהר-הרצל ביום-העצמאות 1987. בשנת 2000 קיבל את פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים בתחום המשחק בתיאטרון. בשנת 2002 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו: "הנשמה התשיעית". היה נשוי לדיטה ולהם שלושה ילדים וארבעה נכדים, התגורר בתל-אביב עד לפטירתו ב-8 בספטבר 2019. ארונו הוצב בתיאטרון "הבימה" והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "מנוחת עולם" בנתניה. (ויקיפדיה)