שמואל-אלדו נולד ב-13.5.1925 בפיזה שבאיטליה לאטיליו וג'וליה פונטקורבו. שמואליק בא ממשפחה מאוד מאוד מיוחסת. שורשי משפחת אמו מספרד, מצד אביו המסורת אומרת שהמשפחה הינה מצאצאי היהודים אשר הובאו כשבויים אחרי חורבן הבית השני. המשפחה הייתה בת חמישה ילדים, פירה, גאולה שחייתה בגבעת ברנר ובזקנתה חזרה אליה ל"בית המוגן", חנה ורטהיים, שמואליק ומריו. ב-1938 נחקקו באיטליה חוקי הגזע הראשונים ובעקבות כך עברה המשפחה לרומא ואחרי שנה החליטה המשפחה כי שמואליק יעלה לארץ ישראל. הוא הגיע למוסד "אהבה" שהיה במפרץ חיפה ותוך חצי שנה כבר דיבר וקרא עברית שוטפת. לאחר שנתיים במוסד "אהבה" הגיע שמואליק לבית הספר בגבעת ברנר שבה היו לו קרובי משפחה משפחת סרני. בשנת 1945 עבר לקיבוץ חמדיה. בחמדיה הכיר את רות אילברג, הם התאהבו ורצו להתחתן, אך הסתבר שהתנאים והחום בתנאים של אז לא היו מתאימים לרות. הם עברו לגבעת ברנר ונישאו. שמואליק שובץ לעבוד במספוא ורות בבית הילדים. בין לבין נולדו להם הבנות מיכל, עדה ואופירה. בשנות השבעים יצאו לשליחות חקלאית בצ'ילה, תקופה קסומה שבה הספיקו לתור את דרום אמריקה. בין השנים 1983 עד 1987 שימש שמואל כמרכז המשק החקלאי ומלווה של קיבוץ ייט"ב. אחר כך נבחר למרכז וועדת הבריאות תפקיד שעשה באנושיות ובאהבה רבה. וכותבת עליו בתו אופירה "הייתה בו תמימות גדולה וילדותיות מדהימה, אהבת אדם טהורה ומיוחדת, סקרנות בלתי נגמרת ויכולת נדירה לראות את הטוב בכל אדם ובכל מעשה". נפטר ב-6.12.2009