נחמיה נולד בברלין שבגרמניה ב- 1912. כשפרצה מלחמת העולם גוייס אביו לצבא הגרמני ונפל בשבי הרוסי. מסיבות שונות לא שב האב הביתה אלא חזר למחוז הולדתו בצ'כיה. נחמיה גדל אצל סבתו. הוא גדל כמו כל ילד יהודי, אביו תמך במשפחה ופעם בשנה היה בא לבקר בברלין. כשבגרו נחמיה ואחותו זוזי, עברה האחות אל האב ונשלחה לפנימיה יוקרתית. אביו שהתגייר טרם נישואיו הקים משפחה חדשה ואת המלחמה הגדולה שרד כגוי. טרגדיות פקדו את המשפחה, הסבתא נדרסה ליד האופרה בברלין ואמו של נחמיה נספתה בטרזינשטט.נחמיה הנער היה בתנועת 'בלאו וייס' ונהנה מאד מהפעילות התרבותית. טיולי הטבע והספורט. לאחר שעבר ל'החלוץ' יצא להכשרה יחד עם יונה מירויס, דוד רודנר, דלה וראובן כהן ואחרים ועבד בחקלאות. לפני עלייתו לארץ התחתן נחמיה עם סיידי וב- 1935 עלו לארץ ישראל. לאחר שהתלבטו בין איילת השחר עין גב וגבעת ברנר, הגיעו לגבעה שם שוכנעו ע"י יוסל קטרון ואברהם כץ להשאר. סיידי נשלחה למטבח ונחמיה לסידור קש. מהר מאד הגיע לפרדס ואחר היה לעגלון. כוחו הפיזי סייע לו להשתלט על זוג הפרדות המיתולוגי היטלר ופשיסט ואחר זכה לשדרוג אל עדה ומאירה הסימפטיות. שנים מספר עבד עם ברונו רוטשילד ומרדכי טל במספוא ואחר עבר לרפת, אל עקיבא ווילי צרלמאייר. בשנת 1942 גויס לפלמ"ח אל הפלוגה של נגב, פיני וינשטיין ונתן רשף ותקופה זו נחרטה לטוב בזכרונו. מהפלמ"ח חזר למספוא ומשם לריכוז גן הירק עד לחיסולו.ב- 1955 היה נחמיה ממקימי עג"ש וראשוני מגדלי הכותנה בישראל. מדי פעם גוייס לעזרת קיבוצים צעירים וכשהוקם מטע הנשירים השאיר את עג"ש לצעירים ועבר לשם, ומאוחר יותר לכרם. לאחר מלחמת יום כיפור הלך ללמוד בקורס הגבוה באפעל ונשאר להיות גזבר. נחמיה הענק היה בעל לב רחב, עובדה שקירבה אותו יחד עם טדי הדני לעבודה בקרית עקרון עם נוער ומבוגרים. יחד עם יהודית אפרת הקים נחמיה את ביתו השני וצערו היחיד היה שמילדיו ומילדיה לא נשאר אף אחד בג"ב. נחמיה היה פעיל בועדות רבות ותמיד חיפש את הטוב - גם באדם ובעיקר בחיים בקיבוץ. נחמיה היה בין מעט הוותיקים שקיבלו בהבנה, אולי גם בצער, את השינוי שחל בקיבוץ - אך שוב עמד לו מזגו הטוב והחיובי להשלים עם המצב. בראיון המעניין שערך עם חנה שטראוס ב- 1989, לא הצטער נחחיה ולו לרגע על הבחירה בקיבוץ ובג"ב.