נולד בשנת 1914 באיטליה, כבנו של הרב של קוניאו, פרארה, פדובה ומילאנו. עלה לארץ בשנת 1939 והצטרף לקיבוץ גבעת ברנר. בשנת 1952, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית, עבר לקיבוץ נצר סירני. לאורך כל חייו טיפח את אהבתו לאמנות לצד עבודתו כרופא ילדים בקיבוצו, נצר סרני. ציוריו ורישומיו משקפים את חווייתו היהודית ומתארים את החיים בבית הרב, את החגים, המנהגים, בתי הכנסת, עולם היהדות וספרות היידיש. השתתף בתערוכות כלליות של אגודת הציירים ובתערוכה בלונדון (1972). הציג תערוכות יחיד : חיפה, בית הגפן (1962) אילת (1966), תל-אביב (1974). כלב צייר מאז שזכר את עצמו, בכל דבר ועל כל דבר: על כל פיסת נייר, כל חפץ שניקרה תחת ידו, ביומני העבודה שבהם רשם דיאגנוזות על התלמידים שבדק. בעיקר צייר בצבעי שמן, אך לא מעט גם בצבעי מים ופסטל, וכן שפע של רישומים בעט, בעיפרון, בפחם וכו', ואף לא מעט קריקטורות. בשנים האחרונות אף החל לפסל בקרמיקה. הנושאים החביבים עליו היו נופי הקבוץ, מראות מאיטליה, בני אדם, זכרונות ילדות, ודמויות מיתיות וספרותיות כמו דון קישוט, ארלקינו, אורלנדו הזועם של אריוסטו, האביר שאינו קיים של קאלבינו ועוד. האידיאליזם שלו ומחויבותו לציונות הביאו אותו למספר שליחויות בצפון אפריקה ובאיטליה, וגרמו לו לזנוח את הציור, הוא חזר לצייר לעיתים תוך רגשי אשמה. אולם מצד מהותו היה בראש וראשונה ומעל הכל אמן, צייר. נפטר בשנת 1994.