(מתוך מכתב ששלח להורים מפקדו של יואל, יגאל מור) כחייל וכמפקד ביחידה הנחשבת למובחרת ביחידות, הן בלוחמיה והן במפקדיה, מצא יואל את מקומו, ראה עצמו כחלק ממנה, וידע שתפקידו ביחידה הוא תפקיד קשה, אחראי ומלא סכנות. בשתקנותו המיוחדת ובשלוות הנפש האופיינית רק לו, ידע לקבל על עצמו כל משימה, כל תפקיד ולמלאו עד תומו. גם באותו קרב כאשר יחידתנו שפרצה ראשונה קדימה, נכנסה לקרב קשה עם האויב שחיכה לנו והיה מחופר ומוגן היטב, ידע יואל את תפקידו הקשה והאחראי בפיקוד על אנשיו ובשמירה עליהם במקלע הכבד. תוך הסתערות על יעדי האויב , עלה רכבו של יואל על מוקש והוא שגרם למותו. הכרתי את יואל כחבר במשקנו, בחיים האזרחיים בעבודתו המסורה בפרדס, כמו כאן ידע גם, על אף השוני הרב, לשמור על שלוותו, על שתיקתו ואחריותו המלאה. נפילתו של יואל היכתה את הפלוגה כולל, אתי כמפקדו וחברו לחיים ומעל לכל אותכם, הוריו המסורים. ננסה למצוא ניחומים מעט בידיעה שלמען מולדת עצמאית וחופשית, למען קיומנו הפיזי, למעננו החיים, נפל יואל במלחמה. יהי זכרו צרור בצרור החיים. מתוך אתר ההנצחה 'יזכור'

יואל אייזיק