חוה נולדה למשפחת סלומון בפתח תקוה, נכדתו של יואל משה סלומון, דור רביעי בארץ מצד אביה ודור שני לאמה שנולדה בירושלים לבית ויינברג. חוה סיימה את בית הספר העממי בפ"ת והצטרפה לקן הראשון של 'הנוער העובד'. כנערה לבית חלוצי השתתפה בכל הועידות ופעילויות תנועת העבודה ולאחר שסיימה את הסמינר למורות לוינסקי פתחה גן ילדים פרטי וכתה א' במושבה. התעניינותה בילדים חריגים הביאה אותה לצאת ללמוד בוינה אצל חשובי הפסיכולוגים והמחנכים. כשחזרה לארץ פנה אליה ידידה אליעזר גרביצקי שלמד איתה בסמינר למורים והציע לה לפתוח את בית הספר בגבעת ברנר, וכך ב- 1933 פתחה בסוכה קטנה את הכיתה הראשונה עם 3 התלמידים: חנה והגר סרני ואיתן ירקוני. זיקתה המיוחדת של חוה ללימודי הטבע היתה בלב פעילותה החינוכית וילדי הגבעה זכו להכיר את פרחי וצמחי הארץ, מחזורי זרעים ושאר גילויים מדעיים. חוה כל השנים היתה פעילה בחוגי הטבע מיסודו של 'הדוד מרגולין' הנודע ואת כל ידיעותיה העבירה לחניכיה הרבים. חוההקימה משפחה עם צבי אייזיק ונולדו להם יואל נחום ותחיה. במשך ששה עשורים לימדה חוה את ילדי ג"ב, כאשר בשנים האחרונות הרחיבה ופיתחה את 'חדר הטבע' המיתולוגי שבו אספה אינספור ממצאים מרתקים. במלחמת ששת הימים נפל בנה יואל בקרבות בסיני ויחד עם צבי עשתה כל מאמץ להיאחז בחיים ובעבודתה. כל ילדי גבעת ברנר למדו אצל 'חוה טבע' שאהבתה וסקרנותה לכל הסובב אותנו הדביקה את כולנו ביחס מיוחד לטבע. טיולי הטבע בסביבות גבעת ברנר וברחבי הארץ נשארו חקוקים בלב כל מי שפסע בשבילי הארץ עם חוה. ידענותה סבלנותה ומאור פניה הנצחי נשארו עמה כל חייה הארוכים.