רבקה נולדה כרגינה לוסטיג ב- 1912 בעיירה קטנה בפולניה . בגיל שנתיים עקרה המשפחה לברלין, גרמניה. האב גוייס למלחמה ורק בסופה התאחד עם המשפחה. החיים בברלין טרום המלחמה היו של עוני רב והילדה הקטנה חייתה עם אמה בתנאים קשים. השמירה על תרי"ג מצוות הקשתה עוד יותר על הקיום אך נחישותן של האם ובתה סייעו להם לשרוד. שובו של האב מהמלחמה ועובדת היותו יהודי דתי ציוני לא הקלה אך לעומת זאת נוספו למשפחה 2 ילדים. למרות העוני הרב קלטה רבקה את העושר התרבותי של ברלין סביב שליווה אותה כל חייה. המפגש עם שליחי העליה חלקם מג"ב והעבודה בבית יתומים (חינוך!) ובבית החולים (לבקשתו של אנצו)הביאו את הנערה "בעלת קול הזמיר" לגבעת ברנר בקיץ 1933.החלום הציוני והאתגר הקיבוצי נפרטו עד מהרה לפרוטות מורכבות של חיים בצפיפות (פרימוס) ומאבקים (הירואים) להצלת תינוקות שרק נולדו. החויות של גידול משותף של ילדים בתנאים קשים ואחריות עצומה הובילו את רבקה לפעילות חינוכית לאורך כל חייה. את החינוך המשותף כולל של שלושת ילדיה לא קיבלה כמובן מאליו ולמעשה כל חייה למדה ולימדה על חינוך וגידול ילדים, עם דגש על החברה הקיבוצית.רבקה כתבה והתראיינה (עם חנה שטראוס 1987, לוטה רמות 1976 ועוד) בנושאי חינוך ונקודת מבטה הייחודית כילדה ענייה וגאה בברלין שהיתה למחנכת בקיבוץ מרתקת ביותר.