נתן נולד בברלין להורים שהיגרו מפולניה. כל משפחת אביו היו צורפים ומכאן גם השם רובין - אבן יקרה. הבית היה אווירת פרוליטרי ודיברו הרבה על אדיאלים וציונות ונתן ינק ערכים כבר מגיל צעיר. כשבגר החליט נתן ללכת להכשרה ולהמרות את פי הוריו שרצו שיהיה סורג מקצועי. הוא הצטרף לקבוצת 'חירות' ובפעם הראשונה התנסה בעבודה פיזית. מחנך הקבוצה היה עמרם גדנאור שהרביץ ציונות בחניכיו ללא רחם. המשבר הגדול ארע כאשר עמרם חזר מביקור בארץ. המצב היה קשה, לא היתה עבודה ואלפי חלוצים חזרו לאירופה. עמרם סיפר לחניכים על המצב וביקש מהם לשקול מחדש את נושא ההגשמה. חלוצי 'חירות' צעירים חסרי מנוח מרדו, אלפרד ונדרולדה (אחיו של יערי) קפץ ואמר:"אתה הגדשת את הסאה(בגרמנית זה נשמע משכנע ביותר) - אנחנו נוסעים!" זו היתה נקודת מפנה, חברי 'חירות' פנו עורף לעמרם המחנך הדגול ועלו לא"י בשלוש קבוצות. נתן עלה ב- 1929. הוא הגיע לגבעה ולמחרת כבר יצא לעבודה בפרדס. אכר מכפר ביל"ו אמר לו: "אתם הייקס לא תחזירקו מעמד אפילו חודש". לאחר 3 חודשים פגש אתו נתן ושאל :"נו?" והאכר ענה לו:"כן, הייקס הם קשי הבנה, כשתבינו לאן נפלתם - תעזבו!". נתן שהשתלב היטב בעבודה הפיזית יצא עם קבוצת חברים לים המלח וסיפורי זכרונותיו משם מרתקים. כשחזר לג"ב הציע לו משה צמח סדרן העבודה לנסות מקצוע חדש - טפסן בניין. נתן הסכים והיה ליד ימינו של שרודק - הבנאי הלוחם. גם כאן השקיע נתן את כל מאודו, שרודק היה לאביו הרוחני והכניס אותו גם לענייני הבטחון שליוו את נתן שנים רבות. כשפרצה מלחה"ע ביקש נתן להתנדב לבריגדה, יצחק שדה לחש באזנו על רעיון הקמת ה'פלמח' , ונתן שוב התנדב. הוא פיקד על מרבית פעולות מחלקת ג"ב בדרום. ב- 1938 נשלח לקורס מפקדים בפו"ש בחניתה והתוודע לאורד וינגייט - הידיד. במסגרת הקורס ואחריו השתתף נתן בעשרות פעולות בגבול הצפון וכשחזר לג"ב אמר לרות רעייתו - עולים לגליל. הרעיון נגנז ושוב שקע נתן בענייני הבטחון, בפעולות הגנה והתקפה. ב-1942, יחד עם עוד כמה חברים, נפל נתן ב'אמבוש' אנגלי מתוכנן היטב והושלך לחמש שנים בכלא. גם בחוויה המפרכת פיזית ונפשית עמד נתן בכבוד והיה מופת לחבריו. כששוחררו נתן טדי ומשה צמח והגיעו לג"ב חיכה להם כל המשק ונשאו אותם על כפיים, כשהגיע לחדר סיפרה לו רות שאליהו (הרשקוביץ) ידידו נהרג באיטליה. צביה להר רעייתו הוציאה 2 בקבוקים ואמרה שאליהו ביקש לפתוח את הראשון עם שחרורם מהכלא ואת השני- כשישוב מהמלחמה. בקבוק אחד נפתח בחתונת גדעון להר והשני בחתונת רויבה, בנו של נתן. יצחק שדה לקח אותו לטיול קטן בארץ, להראות לו מה שקרה בינתיים. ליד מחצבה בחיפה סיפר לו על עברו כחוצב ב'גדוד העבודה'. גם נתן וגם יצחק שדה (וגם שרודק) היו בנאים ולוחמים. החופש של נתן היה קצר, ב'שבת השחורה' שוב פשטו האנגלים ונתן מצא עצמו בכלא לטרון המוכר וברפיח. כל הנסיונות לחלצו עלו בתוהו. כששוחרר חזר למשק, אך שוב גוייס לפלמ"ח. במלחמת העצמאות לחם בגדוד החמישי של טבנקין, בקרבות הפריצה לירושלים. נתן הספיק גם להיות בחזית הנגב ושסוף סוף נסתיימה המלחמה, גילה יחד עם חבריו, מפקדים וחיילים שבן גוריון פרק את הפלמ"ח . נתן חזר למשק לעבודת הבניין ולמשפחה. יכולת הארגון שלו ומקצועו הביאו את מחלקת הבניה של הקבוץ המאוחד לגייס אותו ושוב יצא נתן לדרכים. כשחזר לג"ב השתלב ב'רימון' ובועדת התכנון, וגם נח קצת. נתן היה חבר קיבוץ במלוא רמ"ח אבריו והיה בין המעטים בדור המייסדים שחשב שכל דור בונה את עולמו כרצונו ובראיונות הלא מעטים שהשתתף ביטא זאת היטב. חומר נוסף ראיון עם צביה להר חוברת זכרון חברים מספרים על בטחון