יעקב נולד בקושיצה-צ'כוסלובקיה. הגיע לגבעת ברנר ב-1947 יחד עם אחיו יצחק (תדמור) והצטרף לחברת נוער ט'. ב-1952, בהיותו בן 16 וחצי, התגייס לנח"ל. ב-1954 הצטרף לקיבוץ פלמ"ח צובה. היה חבר במזכירות הנוער העובד ועבד ברפת, בכותנה ובחברה להגנת הטבע. חבר הועדה הציבורית לסימון שבילים. במלחמת ששת הימים שרת כקצין בחטיבה הירושלמית ונטל חלק במערכה על ירושלים. לאחר מלחמת יום כיפור הצטרף ליחידה לאיתור נעדרים בחיל האוויר. ליעקב וחיה הצובאית נולדו אליעז, לילך, חגית ומיכל. לימים נישא יעקב בשנית לעדה טירקהיימר. מתוך מכתב, 2007: "בוקר. עברתי את הלילה הארוך של השנה, בקצרה. צפיתי בפעם השנייה בסרט "ילדי השמש". כל הלילה בדמיוני ובחלומי מלווה אותי יללת תנים כמו לפני שישים שנה. כשעברתי מהצל לשמש. קושיצה, בודפשט, גרמניה, גבעת ברנר. בשמש שלי עישבתי ירקות, גידלתי עגלות ברפת העגולה, חלבתי, גידלתי פר גזעי, רכבתי על סייחה ערביה שהפלמ"ח הביאו מן הנגב הבדואי, הכרתי את הסוסות הבלגיות לאה ורחל שהביאו מספוא. למדתי לשחות בבריכות האגירה, קפצתי למים מהברוש הגבוה, ידעתי איפה שורת הפומלות הסודית מול בריכה א', הכרתי את המסגרייה שיצרו בה את הסטנים, סחבנו אופניים לנסוע לרמלה הכבושה, לבקר אימא של חבר ששיכנו בבית ערבי יפה. נסענו על פלטפורמה ש"איטרנשיונל" סחב אותה עד נגבה המשוחררת. אסתר (גלס) עדיין חיה, אבל בעולם אחר, כך שאיני יכול להגיד לה תודה..."