בתיה נולדה במאי 1913 בעיירה ז'ידיק ליטא, ליעקב ושיינה ציפין, בבית יהודי מסורתי ובו שמונה ילדים, היא הייתה הרביעית במספר. על אף קשיי החיים וקשיי הקיום כל הילדים למדו, ועוד דברו עברית משחר ילדותם. את דרכה בתנועה הציונית החלה בהיותה בת 15 כחניכת "השומר הצעיר. ב 1931 הייתה בין הראשונים שיצאו להכשרה וזו נחשבה כיציאה לתרבות רעה. התנגדות ההורים הייתה עקשנית מאד. בתיה לא ויתרה, עזבה את הבית והגיעה להכשרה בממל. זמן מה אף הייתה בהנהגה הראשית וטפלה בארגון קבוצות להכשרה. אחיה ואחיותיה הלכו בעקבותיה, אך המלחמה קטעה את תכניותיהם.הוריה וחמישה מאחיה ניספו בשואה. רק שני אחים ניצלו ועל ארצה. בתיה עלתה לארץ ב 1933 את דרכה החלה בקבוץ "השומר הצעיר" ברמת גן. ב 1936 עברה לקבוצת "כנרת". היא הכירה את יצחק אהרוני והם בנו את ביתם בראשון לציון. הם בנו את משפחתם וילדו את ילדיהם שמואל, נאוה ויעקב. ב 1953 הם חזרו לחיי קבוץ בגבעת ברנר, איפה שגם שמעון אחיו ושושנה היו. בתיה השתלבה בעבודה בבתי ילדים ו"הגן של בתיה" הפך לשם דבר. לאחר 13 שנה בבתי הילדים עברה לעבוד ב"בנגלי". בשנים האחרונות חלתה וטופלה במסירות על ידי בעלה יצחק ואחר כך עובדות חדרי חולים. בתיה נפטרה ב 15.2.1975.