החיים מלאים בחבטות מכות ושמחות ואת תמיד אתנו, עם לב ענק ונתינה אינסופית. הגעת ארצה עם אמא חד הורית וכל זאת שנים לפני שבכלל הכרנו את המושג.. הקליטה בקיבוץ כילדה ללא אבא לא היתה קלה עבורך ואת וסבתא מלכה הצטרפתם לשבט הגורביצי'ים שהתהווה בקיבוץ. גדלת לנערה יפהפיה והתגייסת לפלמ"ח כחובשת. שנים לאחר מכן כל פציעה של כל ילד או נכד לוותה במשפט שלך "תנו לי לטפל, הייתי חובשת בפלמ"ח". בפלמ"ח גם הכרת את אבא והבאת אותו לקיבוץ. בניתם את ביתכם והרחבתם את השבט עם ארבעה ילדים וילדות מאושרת בקיבוץ. זוכרים את השבט המשפחתי הגדול והחם, טיולים ופיקניקים ואינספור אירועים ומפגשים. לא חסר לנו דבר.את ואבא השלמתם אחד את השני, עם חברות מדהימה ביניכם ושנים של שיתוף ואהבה. זוכרים היטב את מעורבותך החברתית בקיבוץ, מילאת תפקידים ציבוריים שונים, ותמיד היית פעילה מאודודעתנית בכל דבר. ואנחנו, המשכנו להרחיב את המשפחה. הגיעו הנכדים שהכניסו הרבה אור ואושר וכל נכד שנולד היה "הגאון התורן" שלך. כמה אהבת את הנכדים וכמה זכית מהם לאהבה וכבוד. בתור סבא וסבתא צעירים זכו הנכדים להרבה שנים איתך ואז נאלצנו כולנו לוותר על אבא. איך הקדשת לו את החיים וטיפלת בו במסירות עד הרגע האחרון. הפכת לראש המשפחה, ושוב היית צריכה לבנות את עצמך מחדש יחד עם תקופת השינוי והפרטת הקיבוץ ועשית זאת בגדול. שמרת על עצמאותך כמעט עד יומך האחרון, נוהגת בקלנוע במיומנות רבה (לעיתים עם נכד או שניים בסל האחורי), למרות שרשיון לעולם לא היה לך ואפילו על אפניים לא ידעת לרכוב. התעקשת על עצמאותך, פשוט מעוררת הערצה. המשפחה ממשיכה להתרחב והנינים מגיעים, ושוב כל נין בתורו הוא ה"גאון התורן שלך"השולחן ביום שישי גדל ומתארך וכולנו נהנים מהיחד ואת מתנפחת מגאווה: ארבע ילדים , 12 נכדים , 11 נינים (רובם בנים..) - הספק מכובד בהחלט לילדה יחידה של אם חד הורית. תמיד הקפדת לשמור על המשפחה מאוחדת בדרך הנבונה והחכמה עם יחס מיוחד לכל אחד. דירבנת אותנו לאהוב, להנות מהחיים ולהיות אנשים טובים יותר, צנועים יותר, ובלי לשכוח את ההומור הציני שמאוד אפיין אותך. אוהבים אותך!